מקצת שבחו
חכם ניסים יגן נולד לאמו רחל ולאביו חכם יעקב יגן בשנת תש"א (1941) בירושלים.
מקור משפחתו הוא מתורכיה ולפנים שמה היה גאגין, והוא ממשפחת
חכם חיים אברהם גאגין, שנבחר לתפקיד הראשון לציון בשנת תרמ"ב (1842). אביו חכם יעקב יגן היה תלמידו של המקובל חכם מרדכי שרעבי.
חכם ניסים יגן למד בילדותו בירושלים והיה מחובר לאדמו"ר מאמשינוב. עפ"י עצתו נסע ללמוד תורה באמריקה בישיבת ליקווד של הרב אהרון קוטלר במשך חמש שנים. לאחר מכן חזר לארץ, ונשא לאשה את מלכה.
חכם ניסים יגן לימד בישיבות 'אור ברוך' ו'אוהל מועד' בירושלים והיה שותף להקמת ישיבה בגבעת עדה.
בשנת תשל"ח (1978) הקים את כולל 'קהילות יעקב' ועמד בראשו. דגש מיוחד היה בכולל זה ל'סדר מוסר' שהוקדש ללימוד מוסר וזמן לחשבון נפש ותיקון המידות.
לאורך כל חייו נמשך להתקרב לעם ישראל, להגיע למקומות שונים בארץ, למסור שיחות ולקבל אנשים לעצה ולברכה. היה מייעץ לכל מי שפנה אליו ובכל עניין, ובמיוחד היה ידוע בייעוץ בשלום בית. חוש האבחנה שלו בין איש לאישה עמד לו לעסוק אף בשידוכין, ולאחר פטירתו נמצא פנקס ובו מאות שמות של מועמדים לשידוך.
בתקופה חייו האחרונה חלה ונפטר לאחר יסורים קשים בשבת 'בהעלותך' ביום י"ד סיון תש"ס, ונטמן בירושלים.
לאחר פטירתו יצאו שיחותיו הרבות שנשא בסדרת ספרים הנקראת 'נתיבי אור' שרובה דברי מוסר. על המועדים, על השבת, עצות בעבודת ה', עבודת המידות ועוד. חלק מהספרים יצאו גם בשפות זרות: ספרדית, רוסית, צרפתית ואנגלית. וכן יצאו עשרות שיחות מוקלטות והן מופצות חינם על גבי תקליטורים לזיכוי הרבים.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד סיום התוכחה בברכה - להראות הנקודות שהוא זוהר בהן.
'אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב. ... ה' א-להיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב. ה' א-להי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, ויברך אתכם כאשר דבר לכם. -
הקב"ה נגלה למשה ואמר לו: היות ועם ישראל קיבלו את התוכחה, הנך חייב לברך אותם, מיד ברך אותם. מכאן עלינו ללמוד שכשמוכיחים את הזולת ואומרים לו: 'עשית כך וכך', מיד אחרי שקיבל את התוכחה - יש לברכו, לא לסיים בדברי תוכחה, אלא: 'והנכם היום ככוכבי השמים לרוב' - להראות לו את הנקודות שהוא זוהר בהם ככוכבי השמיים. הכוכב אמנם רחוק וקשה לראות את הזוהר שלו, ועוד שלפעמים הזוהר של הכוכב בא מהשמש, אין לו זוהר משלו, אבל מוכרחים לסיים כך את התוכחה.
חכם ניסים יגן , נתיבי אור, גלות וגאולה, עמ' פ"ב, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשע"ג (2013) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שעיקר מצוות ביקור חולים הוא שיבקש על החולה רחמים.
הנה יש בתורה מצוות ביקור חולים. ולכאורה מה יוצא לחולה ממצווה זו? והרי אותו מסכן לא יכול לאכול אפילו דייסה, ומביאים לו שוקולד? ומביאים לו פרחים? איזו מצווה היא זו?
ב'שולחן ערוך' מבואר שמצוות ביקור חולים עניינה כדי שהבא לבקר את החולה יראה בעיניו כיצד החולה סובל. ואז יתמלא עליו צער ורחמים ויבכה עליו בתפילה ובקשת רחמים מהקב"ה שירפאו. וכתב שם: 'וכל שביקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים, לא קיים המצווה'.
חכם ניסים יגן , נתיבי אור, גלות וגאולה, עמ' ק"נ-קנ"א, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשע"ג (2013) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד טעם המנהג להזדרז באמירת 'שלום עליכם' לפני הקידוש.
רבים אוחזים בחוזקה בכל מיני הידורים ומצוות, אשר מעשה הצדקה עדיף על פניהם עשרת מונים. ישנם המנגנים בנחת 'שלום עליכם', בעוד בטנם של האורחים הרעבים מקרקרת.
ובכן, יש ללמוד, לשקול ולבחון תמיד: מה הקב"ה רוצה מאיתנו? - ולפעמים יתברר, כי רצון ה' דווקא להיטיב עם בריותיו בשעה זו - ולא להדר בהידורי הידורים, שאינם מחויבים ואינם ראויים בשעה זו.
חכם ניסים יגן , נתיבי אור, עצות ופנינים, עמ' רנ"ו, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשס"ח 2008 מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שהנהגות ההורים טבועות בנפש הילדים לנצח.
אנו לא מודעים לעוצמת ההשפעה שיש לדוגמא האישית שאנו נותנים לילדינו. התנועות שלנו, צורת הישיבה, האופן שבו אנו אוכלים, מדברים ומתלבשים. הנהגותינו טבועות בנפש ילדינו לנצח, והם ישפיעו יותר מכל, על התנהגותם בחייהם. ישנם מעשים שאנו עושים, שהשפעתם מופיעה וניכרת רק אחרי ארבעים שנה, אבל היא מופיעה וניכרת, נחרתת היטב באישיותם.
חכם ניסים יגן , נתיבי אור, עצות ופנינים, עמ' רמ"ב, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשס"ח 2008 מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' משתבח בברכת אפרים ומנשה, שגדלו בלי תלמוד תורה.
כשיעקב אבינו בא להיפרד מן השבטים לפני מותו, הוא מעניק להם סגולה, ברכה מעניינת: 'בך יברך ישראל לאמור: ישימך א-לוהים כאפרים וכמנשה' - במשך כל ההיסטוריה של עם ישראל, בכל ערב שבת, כשאבא יברך את בנו הוא יאמר: 'ישימך א-לוהים כאפרים ומנשה'. ומעודי לא הבנתי זאת, הרי כל השבטים היו כמלאכים, מדוע איפה בחר יעקב דווקא באפרים ומנשה? ...
יעקב אבינו כל כך התפעל מאפרים ומנשה, השבטים האחרים למדו בישיבות, מנשה ואפרים גדלו במצרים בלי תלמוד תורה, בלי חברה, והקב"ה מעיד שהם כמו השבטים.
חכם ניסים יגן , נתיבי אור, גלות וגאולה, עמ' רכ"א, רכ"ה, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשע"ג (2013) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מזכיר חיבת ישראל, הנוהרים בהמוניו לחונן אבני הכותל המערבי.
זכורני, לאחר מלחמת תשכ"ז, כשכבשנו את הכותל המערבי מידי הלגיון הירדני, כולם נהרו אליו. כחצי מיליון יהודים הגיעו ביום אחד, כדי לחונן את אבני הכותל המערבי, לאחר שלא זכו לכך שנים רבות, בזמן הכיבוש הירדני. היו כאלה שזו הייתה להם הפעם הראשונה שביקרו בכותל המערבי, ההתרגשות הייתה גדולה, והנהירה הייתה בעיצומה.
הכותל המערבי אינו סתם מקום, שכאשר רוצים להגיע אליו באים נכנסים ויוצאים. הכותל המערבי הוא המקום המקודש ביותר שישנו כיום מיום שנחרב בית המקדש, לא זזה שכינה מכותל מערבי. אי אפשר להתנהג בו מנהג של חול. צריך להתכונן לפני שבאים לשריד בית מקדשנו.
חכם ניסים יגן , נתיבי אור, עצות ופנינים, עמ' שע"ד, הוצאת ניבי הכתב, ירושלים, תשס"ח (2008) מתוך 'החכם היומי'
