מקצת שבחו
חכם עובדיה יעבץ נולד לאמו ולאביו יעקב, בסביבות שנת תרפ"ב (1922) בצעדה שבתימן.
בילדותו למד תורה מפי אביו וסבו. כבר בגיל 20 הוסמך כרב על ידי סבו, ושימש גם כמוהל וכשוחט.
בשנת תש"א (1941) נפטר סבו, ואביו של חכם עובדיה יעבץ החליפו כאב בית הדין של צעדה וסביבותיה. זמן קצר לאחר מכן נפטר גם האב. חכם עובדיה יעבץ קיבל עליו את המינוי, והפך לרבה של צעדה וסביבותיה.
בשנת 1949 (תש"ט) חכם עובדיה יעבץ ארגן את קהילתו לעלייה לארץ ישראל. הוא הגיע למחנות העולים שבעדן, ומשם עלה לארץ ישראל. חכם עובדיה יעבץ התיישב בראש העין, וכיהן שם כראש המועצה הדתית.
בשנת תשי"ט (1959) חכם עובדיה יעבץ יצא לתימן, בשליחות אנשי הסוכנות היהודית, לעודד עליית היהודים.
בשנת תש"כ (1960) התמנה חכם עובדיה יעבץ, לרבה של קריית עקרון. הוא כיהן בתפקיד זה כחמישים שנה עד ליום פטירתו. חכם עובדיה יעבץ היה ידוע בצניעותו, ביושרו ובמתינותו הרבה.
חכם עובדיה יעבץ נפטר ביום י"ב שבט תשע"א (2011) ונטמן בקרית עקרון.
חכם עובדיה יעבץ כתב את הספרים הבאים: 'אפיקי מים' - חידושים על התורה, 'שפתי ישנים' - שו"ת על הלכות שחיטה וטריפות, 'דרכי נועם' - שו"ת, 'צעדה וסביבותיה' - היסטוריה של יהודי תימן.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד להביא התינוקות לבית הכנסת, אף שאינם יודעים כלום.
נהגו להביא את התינוקות לבית הכנסת, ודע שאם האב מביא את בנו לבית הכנסת, ולבית המדרש לעבודת ה', ומלמדו קריאת שמע ותפילה וכיוצא בזה, אז נעשה הרגל אצל הילד, ולאחר שיגדל יישאר במנהגו הטוב בתורה ובתפילה, וכמו שנאמר בכתוב: 'חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזיקין לא יסור ממנה' - ואז יהיה שכרו של האב מן השמיים בעולם הזה ובעולם הבא, וכל זה בזכות עמלו אשר עמל בו בהיותו נער קטן ורך לחנכו בדרך התורה והמצוות.
ואף על פי שאין הקטנים עדיין בני דעת ואינם יודעים כלום מעבודת ה', על כן זה יש תועלת וזכות למביאיהם, כי על ידי שאבותיהם מרגילים אותם בקטנותם לשמוע דברי תורה בבית הכנסת, אז יבואו מעצמם הם לאחר שיגדלו, ולעתיד יהיה שכר טוב למביאיהם.
חכם עובדיה יעבץ , אפיקי מים, עמ' ת"א בהועד להוצאת ספרי הרב עובדיה, עמותת אהבת תימן, ישראל תשס"ה (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד להודיע אומות העולם מעלת התורה לפתוח בשלום.
אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: גדול השלום שאפילו בזמן מלחמה צריכים שלום, ואפילו מלאכי השרת צריכים שלום שנאמר: 'עושה שלום במרומיו', וברכת כוהנים חותמת בשלום שנאמר: 'וישם לך שלום', ואף משה רבינו עליו השלום ביקש את השלום שנאמר: 'ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמור', ומלך המשיח יפתח בשלום, והנביאים נבאו על השלום, ואין הקב"ה מנחם את ירושלים אלא בשלום, ועוד ראיות רבות על השלום.
ולזה נאמר: 'וקראת אליה לשלום' - והכוונה בזה: שידעו אומות העולם את מעלת תורתנו הקדושה, שציוותה לפתוח להם בשלום. 'ואם לא תשלים עמך' - רצה לומר: שלא יכירו אומות העולם מעלת התורה והשלום, אלא שרוצים לעשות עלינו מלחמה, אז - 'וצרת עליה'.
חכם עובדיה יעבץ , אפיקי מים עמ' שמ"א, הועד להוצאת ספרי הרב עובדיה, עמותת אהבת תימן, ישראל תשס"ה (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מספר על התארגנות העלייה מארץ ההרים הגבוהים במערב.
התחלנו לארגן את העולים מצעדה בקבוצות גדולות לצורך העלייה. בפגישות של הפעילים הוחלט, כי הרב משה עמר ויעקב עמר זצ"ל, ואנוכי ניסע למערב תימן, אל ארץ ההרים הגבוהים, כדי למסור לאחינו שם את בשורת הגאולה, וכדי לדרבן אותם להתארגן לעלייה ...
השבח לאל כל יושבי הקהילות בחבל ארץ זה השתכנעו מדברינו, וקיבלו עליהם לנטוש את תימן ולעלות לארץ ישראל. הם הסבירו לנו כי ירתמו למשימה קדושה זו, לאחר שיתירו את הקשרים הכלכליים שלהם עם השכנים הערבים, ולאחר שימכרו את רכושם.
מן הראוי להדגיש כי ארץ המערב הייתה משופעת בגשמים וידועה בתנובתה החקלאית הטובה. ... כמו כן ישבו שם אחינו לבטח בין דודניהם בני ישמעאל. אף על פי כן הסכימו יהודים יקרים אלו להיפטר מרכושם, ולצאת לדרך לא נודעת, וכל זאת בכדי להגשים את התפילה בת אלפי שנים.
חכם עובדיה יעבץ , יהודי צעדה וסביבותיה, עמ' 124-125, הועד להוצאת ספרי הרב עובדיה, הוצאת אהבת תימן, קרית עקרון, תשע"ב (2012) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד סגולת שמיעת קול התורה, אפילו בלי שיבין בה הרבה.
'והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוהיך' - שאפילו אם אין לאדם לב מבין הרבה בתורה, אבל הוא נהנה לשמוע דברי תורה, בשכר זה יזכה לשמוע ולהבין לעולם הבא, וזה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'כל מי שבא לבית הכנסת ושמוע לתורה, זוכה ויושב בין החכמים לעתיד לבוא' שנאמר: 'אוזן שומעת תוכחת מוסר בקרב חכמים תלין' - זוהי סגולת שמיעת קול תורה, ואפילו בלי שיבין בה הרבה, יזכה לשכר הראוי לו, הואיל ואהבת התורה יוקדת בליבו.
חכם עובדיה יעבץ , אפיקי מים שע"ה, הועד להוצאת ספרי הרב עובדיה, עמותת אהבת תימן, ישראל תשס"ה (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שהאוהב חברו אז הקב"ה אוהבו כמוהו.
'ואהבת לרעך כמוך אני ה' - כי מה שהאדם מרחם על חברו, הנצרך לרחמים, הנה הוא מעורר על עצמו רחמנות מה' יתברך, וזה פירושו: 'ואהבת' - היינו על ידי שתאהב לחברך, אז 'כמוך אני ה' - פירוש: כן גם אני ארחם עליך. והנה ה' יתברך הוא אחד, וישראל הם עם אחד. ... על ידי שישראל הם באחדות, אזי 'אחד באחד יגשו' - ומתאחד ה' יתברך עמהם ושורה ביניהם, ומשפיע עליהם כל טוב.
חכם עובדיה יעבץ , אפיקי מים, עמ' ע"ה, הועד להוצאת ספרי הרב עובדיה, עמותת אהבת תימן, ישראל תשס"ה (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מביא סמך למנהגם לשתיית כוס ערק ביום החינא, לפני החתונה.
הרב או הכהן, אם ישנו, פותח בנשיד, ובסיומו מוזגים כוס ערק, ומוסרים לרב בעמידת כולם, ואוחזים זה בכתפו של זה - שרשרת של ידיים עד לכוסו של הרב המסיים את השיר ב'אנא ה' הושיעה נא' שלוש פעמים. והטעם שנהגו לאומרו שלוש פעמים כי ג' פעמים 'אנא' - בגימטרייה יוסף,
וכשנפגש יוסף עם אחיו נאמר: 'וישתו וישכרו עמו' - ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה: כל שכרות שבמקרא עושה רושם רע, חוץ מזו. לפיכך אנו אומרים: תהיה לנו שתיית יין זו כשתיית יוסף ואחיו, שאינו עושה רושם רע. ללמדך, שכל מה שנהגו אבותינו הקדושים יש לו סמך מדברי חכמינו.
חכם עובדיה יעבץ , יהודי צעדה וסביבותיה, עמ' 50-51 , הועד להוצאת ספרי הרב עובדיה ,הוצאת אהבת תימן, קרית עקרון, תשע"ב (2012) מתוך 'החכם היומי'
