חכם מרדכי עטיה

תרנ"ח - י"ד תמוז תשל"ח      

1 9 7 8 - 1 8 9 8      

חכם מרדכי עטיה

מקצת שבחו

חכם מרדכי עטיה נולד לאמו ולאביו בשנת תרנ"ח (1898) בעיר חאלב (ארם צובא) שבסוריה, ועלה עם הוריו  בגיל צעיר לירושלים. בשנת תר"פ (1920) בימי מלחמת העולם הראשונה, חכם מרדכי עטיה ברח חזרה לחאלב, שם נישא לאלגרה (שמחה), ונולדו להם 9 ילדים. 
בשנת תרפ"ב (1922) היגר עם משפחתו למקסיקו סיטי והחל להנהיג את הקהילה הגדולה של יוצאי חאלב במקום. תחת הנהגתו נקבעו שיעורי תורה והוקמו מוסדות חסד ותלמודי תורה. חכם מרדכי עטיה היה מהיוזמים להקמת בית הכנסת 'רודפי צדק' ומקווה הטהרה. כחכם וכמקובל דיבר רבות על המצווה החשובה של יישוב ארץ ישראל. כאשר חש בעצמו כי השהות במקסיקו מפריעה לחינוך ילדיו החליט לחזור לארץ ישראל.
בשנת תרצ"ו (1936) הגיע חכם מרדכי עטיה לירושלים עם אשתו ותשעת ילדיו. בעקבות הפרעות שפרצו באותה השנה, התקשה במציאת פרנסה והחל לשמש כשליח דרבנן למוסדות החסד בירושלים. במלחמת השחרור שהה בארץ, וחיזק את רוחם של תושבי ירושלים. 
חכם מרדכי עטייה עסק כל חייו בחשיבות העלייה וההתיישבות בארץ ישראל, הוא חזר והדגיש את החובה הגדולה להכיר בניסים שקרו בזמן הקמת המדינה, לשמוח בהם ולהודות בהם.
בשנת תשכ"ז (1967) חכם מרדכי עטיה ייסד בירושלים את ישיבת 'החיים והשלום' ללימוד תורת הקבלה. בין תלמידיו היו חכם ישועה בן-שושן וחכם שבתי סבתו. 
חכם מרדכי עטיה נפטר ביום י"ד בתמוז תשל"ח (1978), ונטמן  בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
חכם מרדכי עטייה כתב ספרים רבים שכולם עוסקים בחשיבות ארץ ישראל, מבין ספריו: 'לך לך', 'סוד השבועה', 'מחשבות שלום', 'מחסה ועוז', 'שמחת עולם', 'ארצות החיים'  ועוד.
 
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שהמאמין בביאת המשיח, צריך לקדמו בארץ ישראל.
כמה מעלות טובות למשתדלים לעלות לארץ ישראל, יפה שעה אחת קודם, בשביל כבוד השכינה להוציאה מהגלות וגם כדי לתקן העולם, שיוכל המשיח לבוא, כמו שנאמר לעיל 'להתקין לו מקום'.
והמתרשלים לעלות לארץ ישראל, בטענה שהם מחכים לביאת המשיח - טעות הוא בידם, כי המחכה ומאמין לביאת המשיח, צריך שימצא בארץ ישראל כמו מי שמחכה לראות את פני המלך, שצריך לעמוד כמה שעות מקודם כדי לזכות במקום ראשון, וזהו כבודו של מלך שמחכים עליו, לא שיישאר בביתו, והמלך יבוא מקודם ויחכה לאנשים.
ועוד כי המשיח יבוא לקבץ נדחי ישראל - נדחי דווקא, והם אלו הנדחים אחר מסך הברזל, או אחרי נהר סמבטיון, או אחרי הרי החושך, אבל להיושבים בארצות החופש והדרור, מי הדיחם? ...ולזה כתוב בתורה 'הנסתרות לה' אלוהינו' - פירוש לאלה מבני ישראל, הישובים במקום נסתר כמו אחרי מסך הברזל וכדומה ...אבל הנגלים - עליהם לשמוע את הבת קול שאומרת 'לך לך מארצך'.
חכם מרדכי עטיה , 'לך לך', עמ' 30- 31, דפוס התחיה, ירושלים תשכ"ג (1963) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד לאדם לקבל מוסר למען הבנים, שהם אחריתו ותקוותו.
'שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך' - פירוש שתועלת העצה וקבלת המוסר תבין ערכה באחריתך, ואחריתך פירוש בניך, שהם אחרית ותקוות האדם.
חכם מרדכי עטיה , מחשבות שלום, עמ' 58, דפוס מוריה, ירושלים, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' לומד מוסר מהעמים, ששוטר או חייל לא ירים יד על אדם.
מי כמונו היום, עדי ראיה כי אחרי אלפיים שנה, עדיין לא למדנו מוסר ודרך ארץ מארצות העמים, שאם ימצא איזה שוטר או חייל, ואפילו מפקד צבא שירים יד על איזה אדם, תיכף ומיד יורידו אותו ממשרתו, ויענישו אותו כפי החוק. וכאן בארץ, הרבה מן הנזכר - הכול מותר, ומלבד שלפי תורתנו הקדושה 'כל המרים יד על חברו, נקרא רשע', אלא לפי חוק המלכויות והדרך ארץ, זה מן הנמנע להרים יד על בן אדם, וזה ביזיון גדול, ונקרא פרא אדם.
חכם מרדכי עטיה , מחשבות שלום, עמ' 56-57 , דפוס מוריה, ירושלים, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מביא רמז מהאות א', שהלומד תורה לשמה מקיים את העולם
אמרו זיכרונם לברכה שאותיות התורה היו כתובות למעלה קודם שנברא העולם במילואן, והאלף הייתה כתובה אף, וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים באף, והטיל למד בתוך ונעשה אלף, ובביטול תורה מסתלק למד ונשאר אף. ...בן תורה אתה - שאתה מכוון לשמה, כתוב אלף בלוח וראה שעיקרו אף, ואני הטלתי למד לקיום העולם, ואין זה אלא כשלומד לשמה.
חכם מרדכי עטיה , מקור החיים עמ' 123, מכסיקו, תשי"ג (1953) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' לומד מעלת אסיפת הזקנים, אפילו מהציפורים היותר חלשים.
'לך ואספת את זקני ישראל' - אימתי ישראל עומדים כשיש להם זקנים ...והעיקר הוא להתאסף יחד, ומכיוון שתועלת מרובה יוצא מאסיפת הזקנים, לכך גבר כוח היצר, והפריד בין הדבקים, ולא מצוי אדם גדול בעל השפעה שיוכל לארגנם יחד, ולפיכך כל אחד ואחד מן הזקנים, יתעורר ולחשב חשבונו של עולם, ולאמר: אולי אני הוא הגורם ובשלי הצער הזה. ...
ומעלת ותועלת האסיפה יחד, עד שהקב"ה הטביע אותה, אפילו בציפורים היותר חלשים ... ומי הם הציפורים שעכשיו צריכים להתאסף יחד? הלא הם רבנינו וגדולינו, אשר בית ישראל נשען עליהם.
חכם מרדכי עטיה , מחשבות שלום, עמ' 71, דפוס מוריה, ירושלים, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד, ששמחת כולם בנס, בשיר ושבחה, היתה עושה גאולה.
לו עשינו כולנו כזאת, ששמחנו בנס שעשה לנו ה' בשנת תש"ח, שהצילנו מיד מרעים, והיינו מזמרים ומשבחים ומשוררים לקב"ה על זאת, כי אז בוודאי הייתה הגאולה נגמרת, ואפילו שאין בידינו מעשים טובים שבזכותם ננצל ונגאל, היה ה' עושה לנו הגאולה בהלוואה, על סמך המעשים שנעשה אחר כך.
חכם מרדכי עטיה , מחסה ועוז, עמ' מג', דפוס הרב הרשקוביץ, ירושלים, תשט"ו (1955) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שהרחוקים מהצדקה רחוקים מהשלום.
'שמעו אלי אבירי לב ברחוקים מצדקה'. - שלא רוצים להתקרב אל הקב"ה, בשל כך הם רחוקים מצדקה, כיוון שהם רחוקים מצדקה רחוקים הם משלום, שאין להם שלום.
חכם מרדכי עטיה , 'לך לך' עמ' 27, דפוס התחיה, ירושלים תשכ"ג (1963) מתוך 'החכם היומי'