חכם מרדכי סגרון

י"ד אדר תרנ"ג - א' אב תשכ"ט      

1 9 6 9 - 1 8 9 3      

חכם מרדכי סגרון

מקצת שבחו

חכם מרדכי סגרון נולד בי"ד באדר תרנ"ג (1893), לאמו מרים ולאביו חכם כמוס סגרון באי ג'רבה בתוניס. בעודו תינוק, התייתם מאביו, ואמו נישאה ליצחק סעדון, ששימש לו כאב. הוא למד אצל חכם דידו הכהן וחכם כלפון משה הכהן. 
בשנת תרע"ה (1915), בהיותו בן 22, ערך את הירחון הראשון שיצא בג'רבה - 'קרן דוד' על שם חכם דוד הכהן. בירחון זה פרסם מאמרים וחידושים, שכתב.
משנת תר"פ (1920), בהמלצת רבו חכם כלפון משה הכהן, עבר לגור בעיר מדנין שבדרום תוניסיה, שם שימש את רב העיר - חכם כמאוס חדאד. כנפטר רב העיר, החליפו ושימש כרב, חזן, דרשן, ומחנך.
בשנת תש"ג (1943), במלחמת העולם השנייה, הופצצה העיר מדנין, והיא נחרבה ונהרסה. רבים מבני העיר, ובתוכם חכם מרדכי סגרון, נמלטו לג'רבה. 
כמה חודשים לאחר מכן, בראש חודש תמוז תש"ג (1943), חכם מרדכי סגרון עבר לכהן כרב ומורה צדק בקהילת תיטאוין, אף היא בדרום תוניסיה. לצד הנהגת הקהילה, עסק שם בכתיבת רוב ספריו,.
בשנת תשט"ז (1956) עלה לארץ ישראל ונתמנה לרב במושב זמרת בנגב. בסוף ימיו אמר - מאחר וזכיתי לעלות לארץ ישראל - זה העיקר, וכל מה שעוד אני חי - זה מתנה מאת ה'.
חכם מרדכי סגרון הוציא בחייו סדרת ספרים מחידושי תורתו ודרשותיו, ולאחר מותו יצאו ספרים נוספים. מבין ספריו: 'דברי מרדכי' - על התורה (שני כרכים), 'מאמר מרדכי' - חידושים על התלמוד , 'גדולת מרדכי' - דרושים לחודשי השנה, 'זעקת מרדכי' - דרושים להספד, 'וישב מרדכי' - שו"ת בארבעת חלקי השולחן ערוך.
חכם מרדכי סגרון חלה במחלה קשה, ונפטר בא' אב תשכ"ט (1969), ונטמן בטבריה.
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מביא סמך למנהג הספרדים, להחזיר התבשיל לכירה, בשבת.
אנחנו הספרדים נוהגים להשהות התבשיל של ליל שבת, שנתבשל כל צורכו על גבי הנופח, הגם שהוא מצטמק ויפה לו - הוא כפי דעת ה'יש אומרים'. שבדרך כלל הולכים אחרי 'סתם מרן'.
בזה נתפשט המנהג, מימי קדם, כדעת ה'יש אומרים' משום כבוד ועונג שבת ...בעניין החזרת התבשיל על הכירה... כל זמן שהיא רותחת ...נהגו להקל אם לא נצטנן לגמרי.
ומזה מצאנו סמך למה שנהגו. להביא התבשיל מהכבשן עד לחצר בשבת, ולוקחים ממנו מה שצריך להם, ומחזירים אותו בכבשן - הגם שוודאי נח מרתיחתו ...לא אכפת כל זמן שלא נצטנן לגמרי.
חכם מרדכי סגרון , 'וישב מרדכי' דף ו' דפוס י. ע. איתא מחנה יהודה, האשכול 5, ירושלים תשל"א (1971) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שהרך בשנים דומה לנטיעה, שבעודו קטן אפשר להטותו.
כמה וכמה, צריך האדם להדריך את בניו, ולחנכם בתורה ומצוות, בקטנותם - לזרז בהם, לאחר מותו, לחזות בנועם ה'. ואל יתפתה האדם מיצרו הרע, שאומר לו - שהבן הקטן הוא רך השנים, והתורה מתשת כוחו של אדם, ותמתין עד אשר יגדל ויהיה לבן חיל, ויוכל להעמיס על עצמו עולה של תורה...
שכבר אמר שלמה המלך עליו השלום במשליו 'חנוך לנער על פי דרכו' - וכשהאדם יגדל, אז יהיה קשה לחנכו בתורה ומצוות, שלא ישמע אליו, ויוכל לבעוט בו. לא כן אם הוא קטן ורך בשנים, אז הוא דומה לנטיעה - בעודה קטנה שיכול האדם להטותה לאיזה צד שירצה
חכם מרדכי סגרון , דברי מרדכי דף ' קי"ב עמ' ב' דפוס עידאן, כהן, צבאן. ג'רבה תש"ה (1945) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מפרש לעשות נשיאות למגורשים מתורה, שישובו לבית אבותם.
'נשוא את ראש בני גרשון, גם הם למשפחותם לבית אבותם' - אפשר לפרש על פי מה שאמרו זיכרונם לברכה: מצווה להחניף את הרשעים, כי על ידי זה הם שבים בתשובה, ובלי זה הם מוסיפים על חטאתם פשע, וכמו שהיה הלל עושה, 'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'.
וזה שאמר 'נשוא את ראש בני גרשון' - הם הרשעים המגורשים מתורה ומצוות, צריך לעשות להם נשיאות ראש ומעלה, כי על ידי זה, ישובו גם הם למשפחתם לבית אבותם, להתנהג ביהדות וביראת ה' כשורש אבותם אברהם יצחק ויעקב.
חכם מרדכי סגרון , דברי מרדכי דף ו' עמ' ב' דפוס עידאן, כהן, צבאן. ג'רבה תש"ה (1945) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שהתורה לכל ישראל בשווה, ולא יגבה ליבו, שזכה בה יותר.
אפשר גם על פי מה שאמר ה'פעמוני זהב' זכרונו לברכה: הטעם שניתנה התורה על ידי משה, ולא ע"י זולתו - משום שמשה רבינו, עליו השלום, חשוב כאילו הוא בנה של בתיה, שהיא גידלתו בביתה, והיא הייתה הגורמת בחייו, והיה לו - כאילו ילדתו. ואם ניתנה התורה על ידי אחד מבני ישראל זולתו, היו בני שבטו של אותו, שניתנה על ידו, אומרים - אנו זכינו בתורה יותר משאר השבטים עיין שם.
וזה שאמר 'תורה ציווה לנו משה' דווקא, ולא זולתו משאר בני ישראל, והטעם כדי שתהיה 'מורשה לקהילת יעקב' - בשווה, ולא יגבה לב אחד על חברו, לומר - אני זכיתי בה יותר.
חכם מרדכי סגרון , דברי מרדכי קט"ו עמ' ב' דפוס עידאן, כהן, צבאן. ג'רבה תש"ה (1945) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד שהקב"ה דן את העולם בחסד ובריותיו ברחמים.
ה' יתברך, הפליא חסדיו ורחמיו על עם ישראל, ומאהבתו יתברך, ומחסדו הגדול, אינו דן אותם - רק ביום ראש השנה ולא בלילה, כי אז ישראל יהיו עוסקים בתורה, וכיוצא כדי שיצא משפטם לאורה.
וכנגד זה, אומות העולם דן אותם בלילה, בעת שהם שוכבים, ואינם עושים עבירות, ועל ידי זה מתקיים העולם.
חכם מרדכי סגרון , גדולת מרדכי דף י' דפוס י. ע. איתא מחנה יהודה, האשכול 5, ירושלים תשל"א (1971) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' נותן סימן מלולב, שהצדקה צריכה להיות בממון של היתר.
'פתוח תפתח את ידך לאחיך לענייך ולאביונך בארצך' - ראשי תיבות לולב ...
שנתינת צדקה צריכה להיות בממון של היתר ולא מממון של איסור. ...ולכן נרמז בו 'לולב' - כמו לולב הגזול - פסול, שצריך לכם משלכם ...כך הצדקה צריכה להיות מממון שלכם ולא מן הגזל.
חכם מרדכי סגרון , 'דברי מרדכי' פה' דפוס עידאן, כהן, צבאן. ג'רבה תש"ה (1945) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' נותן סימן שהצדקה מקרבת הגאולה.
'צדק צדק תרדוף למען תחיה' - 'למען' תחיה - גימטרייה 'קץ' - שיגיע קץ משיחנו במהרה בימנו אמן.
חכם מרדכי סגרון , דברי מרדכי פח' דפוס עידאן, כהן, צבאן. ג'רבה תש"ה (1945) מתוך 'החכם היומי'