חכם אברהם חזן

תר"פ - כ"ג ניסן תשס"ג      

2 0 0 3 - 1 9 2 0      

חכם אברהם חזן

מקצת שבחו

חכם אברהם חזן נולד לאמו ולאביו חכם מכלוף חזן, בשנת תר"פ (1920) בעיירה טיראט שבאלג'יריה. 
בילדותו למד מפי אביו, שהיה רבה של העיירה טיראט. ולאחר מכן בישיבת 'עץ חיים' בערים אוראן ואלג'יר. 
בשנת תרצ"ט (1939), בהיותו בן 19, הוסמך חכם אברהם חזן לרבנות על ידי חכם דוד אשכנזי וחכם יצחק ראש, ושימש כרב העיירה  ג'ריוויל והעיר סעידה. 
בעת מלחמת העולם השנייה, חכם אברהם חזן גויס לצבא הצרפתי. עם סיום המלחמה שימש כרב הראשי של צבא צרפת במרוקו, וסיים את תפקידו הצבאי בשנת תשי"ח (1958)
בשנת תש"ה (1945) עם תום מלחמת העולם השנייה, רבו חכם יצחק ראש, הקים בקזבלנקה את 'בית המדרש למורים' (Ecole Normale Hebraique) של 'כל ישראל חברים'. חכם אברהם חזן נרתם למאמץ החינוכי, והיה בין מכונני המודד בו למדו כ30,000 תלמדים.
חכם אברהם חזן היה פעיל גם בפעילות הציונית האסורה במרוקו. פעילות זו הביאה לגירושו ממרוקו בשנת תשי"ח (1958). בשנת תשמ"ז (1987) הוענק לו על פעילות זו 'עיטור לוחמי המדינה' על ידי משרד הביטחון. 
בשנת תשכ"א (1961) חכם אברהם חזן עבר לשטרסבורג, שם כיהן כרב צבאי של מחוז אלזאס וייסד את הקהילה הספרדית של שטרסבורג. עם יציאת צבא צרפת מאלג'יר, ארגן יחד עם פרופ' אנדרה נהר ורעייתו פרופ' רינה נהר את "רכבת ההצלה" שהקיפה 700 ילדים על משפחותיהם, שעברו מאלג'יריה לשטרסבורג.
בסוכות שנת תשכ"ח (1968) חכם אברהם חזן עלה עם משפחתו לארץ ישראל. 
בשנת תש"ל  (1970) חכם אברהם חזן לרב הראשי של המשטרה, משמר הגבול ושירות בתי הסוהר, תפקיד בו שימש במשך 22 שנה. בתפקידו זה גיבש מסגרות חינוכיות בתוך בתי הסוהר לאסירים המעוניינים בשיקום.
בשנת תשל"ב (1972) חכם אברהם חזן הקים את עמותת 'קרן התשובה', שאפשרה לאסירים משוחררים לחיות אורח חיים דתי, ללמוד תורה ולהתפרנס מחוץ לגבולות הכלא. 
בשנת תשל"ג (1973) הוא נתמנה ליו"ר 'התאחדות עולי צרפת וצפון אפריקה וארצות דוברות צרפתית'  ושימש בתפקיד זה עד שנת תשמ"ב (1982). הוא פעל לעידוד עלייה מצרפת ומצפון אפריקה, ושילובם החברתי והכלכלי בארץ, ונאבק כנגד האנטישמיות והאנטי-ישראליות בארצות הדוברות צרפתית באירופה.
חכם אברהם חזן נלקח לבית עולמו ביום כ"ג ניסן תשס"ג (2003) ונטמן בירושלים. 
בין חיבוריו של חכם אברהם חזן הספר 'יום כיפור- מלחמה ותפילה', שפורסם בשפה הצרפתית.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד החכמים, לא להשאיר ההשחתה שבדור מחוץ לתחומם.
עדיין אין התורה חביבה על חלק ניכר של דורנו. על כך תלמיד חכם לשאול את עצמו: אולי חיסרון זה איננו אות רק לחיסרון הדור אלא לחיסרון בתלמידיו - חכמיו, שלא השכילו לפתוח לרווחה שערי התורה לכולם. ... אולי תלמידים חכמים אלה ראו ההשחתה שבדור, ובמקום להתמודד אתה, מצוידים בגבורת אמיתותה של התורה, השאירו אותה מחוץ לתחומם.
הלכו, ירדו, התבצרו בארבע אמות מקלטם הבטוח. השאירו השחתת הדור בחוץ, ובכל פעם שהרימו את הקול נגדה, לא היה זה בקול מסביר אלא משביר. לא היה זה בסבר פנים יפות, אלא בסבר פנים זועפות. זה לא היה בקול משכנע, קול משמיים, קול דממה דקה הנקלט בעומק הלב.
חכם אברהם חזן, נאום לרגל מסיבת גבורותיו במכון ואן- ליר בירושלים. י"ב אלול תש"ס, עמוד 4. בתוך: אבינעם רוזנק, בין אשכנז לצפון אפריקה: הלכה, מטא- הלכה וחינוך בכתביו של מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד ההפרש בין מגדלי השן ליהודי האוהלים.
מגדלי השן מתרבים ומזדקפים מתחת לשמיים היהודיים. הם עולבים את הוד הנוף, ופוגעים בראות העוברים. וממרומי המגדל השומר מודיע: 'הנה יהודי ממקום אחר, הוא נטה את אוהלו ליד ביתנו. הגיע זמן קריאת שמע של שחרית, האלך לקרוא לו?' - 'הנח לו', עונה בעל מגדל השן, 'הנח לו, הוא איננו מתפלל כמונו, הנוסח שלו שונה. הוא אינו מבטא מילים כמונו'. ...
ובאוהלו, האורח מתכונן לסעודתו: 'אלך להזמין את בעל המקום לשולחני, הלא הוא אחי ובשר מבשרי'. צוהר מגדל השן נפתח כדי לענות, אך התשובה שלילית: 'לא, אין זו אותה שחיטה. אין זו אותה קדרה, ולא אותו בשר. לא נתפלל יחד ולא נאכל יחד. ...
מגדלי השן מגיפים את תריסיהם ומורידים את מסכיהם, ורק יהודי האוהלים מדברים ומשוחחים. מי הם בכלל יהודי האוהלים האלה, שאין להם אפילו מגדלים? באיזה זכות הם מדברים? האם הם נשענים על סמכות רבנית כלשהי?
חכם אברהם חזן, תרגום תדפיס בצרפתית. מובא בתוך: אבינעם רוזנק, בין אשכנז לצפון אפריקה: הלכה, מטא- הלכה וחינוך בכתביו של הרב אברהם חזן. בתוך: פעמים: רבעון לחקר קהילות י מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד מאביו איך לנהוג במנהגים שאינם תואמים מורשת ביתם.
כאשר הייתי חוזר לפעמים מאיזה בית מדרש, וכולי נבוך מהתקלות עם מנהגים, שלא תאמו את מורשת ביתנו הרבני, שהדריכה את כל חיינו, אבי, עליו השלום, רבי מכלוף חזן, זיכרונו לברכה, היה אומר לי: 'בני, עלייך ללמוד כי כל פעם שאתה מרגיש ערפול הלכתי, הנובע ממחלוקת מהתקופה שלאחר ה'שולחן ערוך', על מנת לברר ולהחליט איך תנהג, עלייך להסתמך על הראשונים שלנו.
חכם אברהם חזן, הקדמה לספר מלכי ישורון זכור לרבנן, ירושלים תשס"ג. עמוד י"ז. מובא בתוך: אבינעם רוזנק, בין אשכנז לצפון אפריקה: הלכה, מטא- הלכה וחינוך בכתביו של הרב אברה מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מגנה הפיצולים, המונעים מרוח ה' להפיח חיים בקיבוץ גלויות.
ההיסטוריה קוראת לנו שוב, מקבצת אותנו ומכפרת על חטאותיה, ועל חורבותיהם העשנים של עשרת אלפים פיצולים יהודיים, אלוהים מצווה: פנו דרך ... ישראל, מעולם לא נטשתי את אמכם, היו אלה גירושים זמניים בלבד. אני מוכן לפיוס. היכנסו כולכם תחת קורת גג אחת ...
אבוי, עם ה' אינו מביט לשמיים, וא-לוהים בייאושו מצפה לאיחוי קיבוץ הגלויות. אבוי, אלף השברים נותרו נפרדים, והקיבוץ נותר בפיזורו ... בכל מקום פיצולים צרי אופק והתבדלויות קטנוניות, חוסמים את הכניסה לעמק התחייה, ומונעים מרוח ה' להפיח חיים בהתארגנות חדשה.
חכם אברהם חזן, מתורגם מתוך תדפיס בצרפתית. מובא בתוך: אבינעם רוזנק, בין אשכנז לצפון אפריקה: הלכה, מטא- הלכה וחינוך בכתביו של הרב אברהם חזן. בתוך: פעמים: רבעון לחקר קה מתוך 'החכם היומי'