מקצת שבחו

'לא יהיה הקהל אגודות אגודות, שלא יבדל אדם מצרת הצבור'. - גזרתי שלא יפרדו הקהל להרבה ראשים ולהרבה אגודות. וכל שימרוד בצבור כל הקהל יקומו עליו להפילו ולהשפילו. ...
גזרתי על מי שמבטל התפילה ויושב בבית בטל או הקהל מתקבצים לבית הכנסת והוא יושב בחוץ. וכן מי שאין לו תפילין בראשו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו. וכן למי שמבטל סוכה, והצבור יעשו והוא לא יעשה. הצבור מסכימים לבנות בית הכנסת או בית המדרש או לגזור תענית על כל צרה שלא תבוא והוא פורש מהם. וכן מי שאוכל בלא נטילת ידיים. וכן למי שמתגאה על הציבור בגויים או בממונו.

'עשיר ורש נפגשו, עושה כולם ה' ... 'רש ואיש תככים נפגשו, מאיר עיני שניהם ה'. -
רש זה עני, ואיש תככים זה עשיר, שתוכו וביתו מלא מכל טוב. אם בא העני ואמר לעשיר: בבקשה ממך, זכה בי - אם לא החזירו ריקם, מאיר עיני שניהם ה'. ואם לא השגיח על העני כלל, עושה שניהם ה': מי שעשה לזה עשיר - עושהו עני, ועני - עושהו עשיר.
ועוד למדנו, מי שעשה צדקה כראוי, זוכה ליישב בצל עץ החיים, מידה כנגד מידה: הוא זן ומפרנס עניים ונתן להם חיים, אף ה' יתברך נותן לו שכרו עץ החיים.
ועוד למדנו, שמי שמקיים מצוות הצדקה ראוי הוא שיתפרנס כל העולם כולו בזכותו, שהצדקה רמז לספירת מלכות, שהיא מחלקת מחיה ומזון לכל העולם כולו, וגבאי צדקה רמז לצדיק יסוד עולם, שהוא משביע למלכות, ולפיכך גבאי צדקה נוטל שכר כנגד הכל.
ועוד אמרו ז"ל צריך האדם לעשות צדקה וחסד ממונו קודם שיחזור עליו הגלגל ויתרושש.

יש חיוב מוטל וקולר תלוי בצוואר כל המעיינים וכל המחברים, שלא יעשו ספריהם וחיבוריהם ועיוניהם מבלי סדר, כמו סמיכות וקשר על דרך המקרה והמזדמן, אלא יכתבו כל ספריהם וחיבוריהם ועיוניהם בסמיכות ישר ובסדר נאה ובקשר מוטעם נכונה, ובטעם ובסברא, וכמו שאמרו זיכרונם לברכה שיש לחקור ולהבין ולשאול בכל סמיכות של פרשיות התורה. ... שאמר רבי יוחנן: סמיכות מן התורה מנין, שנאמר 'סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר' - רוצה לומר יש לעיין בכל סמיכות וסדר בתורתנו, למה נסמכה פרשה זו לזו ופסוק זה לזה, ולמה נכתב כך בסדר כך.

כוס האחד שנודה לה' יתברך על בחירה בנו, וזהו קידוש: אתה בחרתנו מכל העמים. הכוס השני, שנודה בו על גאולת מצרים, וזהו חתימת ההגדה 'אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים'.
כוס השלישי, שנודה בו על קיומנו בגלות, בחיים, בדת ובפרנסה, שאין ה' יתברך מניח לאומות שיכלו אותנו או שיבטלו דתנו ותורתנו וגם כן הוא מפרנס, וזהו עניין ברכת המזון. כוס הרביעי, שנודה על גאולת העתיד, וזה עניין חתימת ההלל ברכת השיר: 'יהללוך ה' א-להינו'.
וזהו טעם אסור לשתות יין בין הכוס השלישית לרביעית, לרמוז שתכף ששתינו כוס של גלות נשתה בעזרת ה' כוס של גאולה, וכן זהו גם כן שאין מברכים 'על הגפן ועל פרי הגפן'; רק על כוס הרביעית, רמז שבבית הרביעי, שהוא זמן העתיד, הגפן תיתן פריה.

בשבת שלפני ראש חודש מכריז החזן ואומר: ... וכן יהי רצון מלפני א-להי השמים, לקיים ולהשאיר לנו את כל החכמים מחכמי ישראל. וכן לקיים ולהשאיר לנו מכל אותם המורים תורה בישראל. וכל אותם המרבים תורה בישראל. וכל אותם שדורשים ומודיעים דברי תורה לישראל. וכן לקיים ולהשאיר לנו כל אותם שאוהבים לתורה ואוהבים לשמוע דברי תורה ומטים אוזניהם לשמוע דבר ה' ולבם לעשות דבר ה'. להאריך לנו שנותיהם וחייהם לטובה, הם ובניהם ונשיהם בכל מקומות מושבותיהם ואמרו אמן.
וכן יהי רצון מלפני א-להי השמים, לקיים ולהישאר לנו כל הצדיקים שיש בתוך הקהל. וכל שמועילים לציבור. וכל הנכנסים בצרת הציבור. וכל המשתדלים בצרכי הציבור באמת ובר לבב. להאריך לנו שנותיהם וחייהם לטובה ואמרו אמן.
וכן יהי רצון מלפני א-להי השמים, לקיים ולהשאיר לנו כל אותם הנדיבים והטובי העין והרחמנים שיש בקהל. והמחזיקים ביד התורה וביד לומדיה. והמתעסקים בצרכי המדרש. וכל המשתדלים להעמיד תורה בישראל. ולהאריך לנו שנותיהם לטובה ואמרו אמן.
וכן יהי רצון מלפני א-להי השמים, לקיים ולהשאיר לנו כל אותם הזריזים וכל יראי ה' המשגיחים על תיקון בית המדרש. וכל המתעסקים בצרכי בית הכנסת. וכל המשתדלים להעמיד תורה בישראל. ולהאריך לנו שנותיהם לטובה ואמרו אמן.