מקצת שבחו
חכם יוסף גנאסיא, נולד לאמו זהירה ולאביו חכם דוד, בחשוון תר"ם (1879), בעיר קונסטנטין שבאלג'יריה.
חכם יוסף גנאסיא כיהן כרב הראשי של מחוז קונסטנטין שבאלג'יריה, וכיהן כדיין בבית הדין. הוא עמד בראש תלמוד התורה, ושימש כאחד מראשי ישיבת 'עץ חיים' שבעיר.
חכם יוסף גנאסיא הקדיש את מרצו לתרגום ספרי הקודש ל 'שרח' - ערבית באותיות עבריות. בין היתר תרגם את המשנה, את ספר משנה תורה להרמב"ם, ואת חיבורי הרי"ף על התלמוד. מפעל תרגומיו זיכה אותו בכינוי 'אבן תיבון של העת החדשה'. הוא עמל גם על פרשנות ספרי הקודש, והוא הוציא תחת ידו חיבורים רבים.
חכם יוסף גנאסיא תירגם גם כתבים היסטוריים וספרותיים, וחיבר מילונים. הוא הכיר את התרבות הצרפתית הכרות מקיפה, ובצעירותו אף שירת בצבא הצרפתי. הוא תמך בהקמת בתי הספר של חברת 'כל ישראל חברים' ובשילוב לימודים כללים בתוכניות הלימודים. הוא חיבר ספרי לימוד רבים כעזר לתלמידיו בישיבה, ובשאר מוסדות החינוך היהודים, ביניהם שני ספרי לימוד המסבירים פילוסופיה יהודית לתלמידים מתחילים.
בשנת תשכ"ב (1962), עם עצמאותה של אלג'יריה, הוא עלה עם תלמידיו לארץ ישראל, והתיישב עמם בעיר דימונה. כחודש לאחר עלייתו ארצה, ביום ח' תמוז תשכ"ב (1962) חכם יוסף גנאסיא נפטר ונטמן בדימונה.
חכם יוסף גנאסיא הותיר אחריו יצירה תורנית מפוארת, המונה מעל 130 חיבורים. מעט מהם: 'זבד טוב' - הגדה של פסח, 'כיבוד אב ואם', 'שי למורא' - תורה, 'חוק דוד' - תורת הח"ן, 'דרך צדיקים' - על מסילת ישרים.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד קושיות ארבע בנים מדוע הנשים חייבות באכילת מצה.
ובזה נבין גם כן שאלות הארבעה בנים - החכם שואל: 'מה העדות?' - והלא הנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, ולמה אוכלים המצה? ובאה התשובה: אף אתה אמור לו 'אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן', והטעם - כדי שיישאר טעם הפסח בפינו ולא נשכח נסי השם יתברך, כך הנשים מתחייבות לכבד מנהגי אבותיהם, ולא ישכחו נסי השם יתברך שעשה עמנו. ולכן גם האישה חייבת.
והרשע אומר: 'מה העבודה הזאת לכם? ולא לו' - כשרואה אביו נותן לאמו המצה, אומר לו: 'מה זאת?' - והלא הנשים פטורות, ולכן 'הקהה שיניו' - על שאמר 'לכם' רצונו לומר 'ולא לו'. אמור לו: 'בעבור זה עשה ה' לי' - כי ה' עשה נסים גדולים בצאתנו ממצרים, לכן גם הנשים חייבות לכבד מנהגי אבותיהם. וכן התם שואל: 'מה זאת?' - שיתנו המצה לנשים, והלא מצות עשה שהזמן גרמא, ובא התירוץ: 'בחוזק יד הוציאנו ממצרים'. ומי שאינו מבין כלום ואינו יודע לשאול, חייב אביו ללמדו תורה.
חכם יוסף גנאסיא, 'זבד טוב' - פירוש וחידושי הגדה של פסח, דפים ג' עמוד א'. דפוס חי- חדאד ג'רבה תשכ"ב (1962) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד על בני אדם דומים לסוס, שמכה ברגליו להרחיק סוס אחר.
וכן יש בני אדם דומים לסוס שמכה ברגליו להרחיק הסוס, ואין שמים ביטחונם בה' יתברך, וכשיראו שיש אדם אחד בא בתחומם למכור איזה סחורה, הם מתעצבים, ואינם יודעים כי הכל ביד ה' ובידו כוח לפרנס כל העולם, גדולים וקטנים. ובזה גם כן לא יהא מתקמץ לתת צדקה לעניים, בחושבו כי מזה יחסר לחמו, כי הכל מיד השם יתברך, והוא זן ומפרנס לכל, ואדרבא הוא משפיע עליו שפע ברכות טובות במעשהו זה. ... ואל ידאג בזה כי הכל מאתו יתברך. ולא זו בלבד חייב אדם לתת צדקה לעניים, אלא גם כן חייב לנחם העניים על צערם, והוא מעיקר נתינת הצדקה.
חכם יוסף גנאסיא, 'זבד טוב' - פירוש וחידושי הגדה של פסח, דפים ב' עמוד ב'. דפוס חי- חדאד ג'רבה תשכ"ב (1962) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שבזמן הזה כמעט נשכח התנ"ך, והקיצור נחמד לכל.
גם היום אנו רואים שכמעט נשכח התנ"ך מן בני עמנו, ובפרט לימוד הנביאים. ולא אתנו יודעי עד מה ועד מתי יהיה זה לנו למוקד. וגם בבתי ספרי נערי בני ישראל אינם בנמצא. ודבר ה' יקר מפני היוקר. לכן שלא תשכח מפינו ומפי זרע ישראל חיברתי (כמלקט בים העמרים) זה הספר (קיצור התנ"ך), להקל על הלוקחים ולקח טוב לא יעזוב. וגם בזמן הזה הקיצור משובח ואהוב ונחמד לכל, וכמו שאומרים במליצה: 'ויאמר ה' לקוצרים - ה' עמכם'. יהי ה' עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו, להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו, ולעבדו בלבב שלם, אמן.
חכם יוסף גנאסיא, הקדמת המחבר לספר בנין שלמה- סיפורי התנ"ך בדרך קצרה בלשון הקודש. דפוס עידאן ושותפו חדאד, ג'רבה תרפ"ז (1927) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שברכת ה' היא בארץ ישראל, שהיא ביתו של הקב"ה..
ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם מבית ה': אמרו רבנינו זיכרונם לחיי העולם הבא: כי למי אומרים הפסוק הזה? - הוא לעולה לארץ ישראל. ואומרים לו: הרי אתה ברוך בשם ה', ועתה תבוא לך הברכה מבית ה'. אך בחוצה לארץ לא יש לך ברכה, והגם שתהיה לך ברכה, יש לחוש שאומות העולם ייקחו לך מה שברכך ה', וכמו שאמר נביאם בלעם: 'הן עם לבדד' - כשהוא בארץ ישראל 'ישכון '- יהיה לו נחת בשכנותו שם. אך אם יהיה מחולל - 'בגויים לא יתחשב', ואשרי השם בה' מבטחו, ויעלה לארץ הקדושה ארצו וביתו של אבינו שבשמיים, ושם יסיר לו כל מכאוב, ויזכה ויחיה ויאריך ימים. כמו שנאמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה ארץ הקדושה ארץ ישראל.
חכם יוסף גנאסיא, 'זבד טוב' - פירוש וחידושי הגדה של פסח, דף ל' עמוד ב'- דף ל"א עמוד א'. דפוס חי- חדאד ג'רבה תשכ"ב (1962) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד לצעוק אל ה' בזכות אבותיו, ולא בזכות עצמו.
'ונצעק אל ה', א-לוהי אבותינו, וישמע ה' את קולנו' - וקשה, למה לא אמר הכתוב בקיצור: 'ונצעק אל ה' א-לוהינו וישמע''? ולמה הזכיר האבות? -
ונראה לפרש, ונקדים מה שאמרו בגמרא: 'כל התולה בזכות עצמו, תולין לו בזכות אבותיו, וכל התולה בזכות אבותיו תולין לו בזכות עצמו'. ... ובזה יובן כוונת הכתוב: שבשביל שישראל התפללו לה' ותלו בזכות אבותיהם, לפיכך תלה בשבילם, וזהו כוונת הכתוב: 'ונצעק אל ה' א-לוהי אבותינו' - ותלינו לא בזכותנו אלא בשביל זכות אבותינו, ולפיכך: 'וישמע את קולנו'.
חכם יוסף גנאסיא, 'זבד טוב' - פירוש וחידושי הגדה של פסח, דף יג' עמוד ב'. דפוס חי- חדאד ג'רבה תשכ"ב (1962) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד רמז יעקב איש תם על בני אדם הבורחים מלימוד תינוקות.
וידוע כי יעקב ועשו שני אחים תאומים. והתורה אמרה: 'עשיו איש שדה ויעקב איש תם' - וקשה. למה דיברה התורה על תמימותו? הלא תדבר דבר והיפוכו: עשו איש שדה ויעקב יושב אוהלים. ואפשר לתרץ, כי בני אדם בורחים מלימוד תינוקות, כי הוא קשה מאוד. וכאומרם: מלמד תינוקות ראשי תיבות מ"ת, ולכן התורה הפכה ואמרה: יעקב אבינו וכיוצא בו - 'תם' ולא 'מת'.
חכם יוסף גנאסיא, 'זבד טוב' - פירוש וחידושי הגדה של פסח, דף ח' עמוד א'. דפוס חי- חדאד ג'רבה תשכ"ב (1962) מתוך 'החכם היומי'
