מקצת שבחו
חכם יהודה בן יעקב נחמה, ובכינויו הרי"ן, נולד לאמו ולאביו בשנת תקפ"ה (1825) בסלוניקי.
הוא למד בתלמוד תורה הגדול ובישיבות העיר, שם הוכשר להוראה ורבנות. בצעירותו העשיר ידיעותיו על ידי קריאת ספרים ורכש את השפות אנגלית, צרפתית ואיטלקית. כמו כן עסק במסחר ספרים, והגדיל את ספרייתו העצומה. בית מסחרו היה ידוע בכל אירופה ורבים פנו אליו לרכישת ספרים, להדפסה ולתרגום.
חכם יהודה בן יעקב נחמה נשא לאישה את בת הגביר יעקב מודילייאנו, מצאצאי המשפחות המיוחסות שעלו מליוורנו לסלוניקי. כאשר אביו נפטר, ניהל הרי"ן את עסקי אביו ואף הרחיבם לתחומי מסחר נוספים. לרגל מסחרו, היה מרבה בנסיעות לערים שונות וניצל נסיעות אלו למפגשים לם גדולי חכמי ישראל בזמנו.
חכם יהודה בן יעקב נחמה היה אחד העסקנים הפעילים ביותר בקהילה ובמוסדותיה. הוא כיהן כחבר ועד הקהילה, היה פעיל בחברות הסעד בעיר בעיקר ב'ביקור חולים', ששימש בה כנשיא החברה. הוא ייסד סניף של חברת כל ישראל חברים (כי"ח) בסלוניקי. בשנת תרכ"ד (1864) הקים ועד מקומי להקמת בית ספר שבראשו העמיד את ד"ר משה אלאטיני, ויחד השיגו את תמיכתו של החכם באשי של סלוניקי, חכם אשר קובו. בשנת תרל"ג (1873) הקימו בסלוניקי בית ספר לבנים בבעלות כי"ח.
חכם יהודה בן יעקב נחמה פעל לפיתוח ולהפצת העברית ויחד עם חבריו ערך עיתון שנוסד בשנת תרכ"ה (1865), שמטרתו הייתה הפצת ההשכלה היהודית, והקים בשנת תרנ"א (1891) את תנועת 'חברת שפת אמת', שמטרתה להחיות את העברית אצל כל יהודי, על ידי לימוד תנ"ך, כתבי עת וספרים שונים.
חכם יהודה בן יעקב נחמה נפטר ביום י"ט בשבט תרנ"ט (1899) בשנה ה-73 לחייו. נערכה לו הלוויה גדולה בהשתתפות אלפי אנשים, רבני העיר וקונסולים ממעצמות אירופה.
בשנת התר"ן (1890) פרצה שריפה גדולה בעיר סלוניקי והכחידה אוצר רוחני עשיר. חלק מכתביו הפכו לאפר באותה שריפה: 'נדחי ישראל ונפוצות יהודה' על תולדות עם ישראל, 'יהודי סלוניקי' וספר 'שאלות ותשובות' בנושאים שונים. בין הכתבים שיצאו לאור: 'מכתבי דודים מיין' - חידושים בתורה ובתלמוד ושו"ת הלכה, 'השפה העברית והעם העברי' - חוברות לזכרם של אישים שהיו מקורבים אליו, 'איל לונאר' - קובץ מאמרים.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שדניאל נזהר בסתם יינם, בקבלה שבעל פה, שישר בליבו.
הנה מצינו שדניאל, חנניה, מישאל ועזריה שמו אל ליבם לבלתי ההיגאל בפתבג (מאכלים) המלך נבוכדנצר וביין משתיו. וביקשו מאת המלצר שיתנו להם מן הזירעונים ומים לשתות. הנה פה אם נניח דברי הש"ס אשר רב - סבר על ליבו שם ולכל ישראל הורה. ושמואל - סבר על ליבו שם ולכל ישראל לא הורה. כי הם לפי דרכי התלמוד. הדבר קשה תינח בפתבג (מאכלים) המלך אשר לא רצו להתגאל מפני שיש חשש נבלה או שרץ טמא או בהמה או עוף, אבל היין צד איסור תורה יש בו?
הלא תורת משה לפנינו, הפוך בה והפוך בה, ולא מצינו בה מקום אשר יאמר כי סתם יין נוכרי אסור. וכל שכן אם נאמר לפי הפשט שמה שמראה הכתוב: 'ישתו יין נסיכים' שנושא המאמר ההוא הוא אלוהימו הנאמר מקודם שם. אזי אפילו איסור יין נסך שנתנסך לעבודה זרה לא נאסר מפורש בכתוב. ואם כן, מאיזה צד לא רצו דניאל, חנניה, מישאל ועזריה לשתות מהיין שנותן להם מלצר נבוכדנצר ולהביא עצמם בסכנה לעבור את מאמר המלך, אם לא שתוה?
נראה מבואר שאף על פי שאין איסור יין גוי מבואר בתורה שבכתב, מכל מקום היש לומר: בקבלה הנקראת תורה שבעל פה, אשר היו הישרים בליבותם אל היהדות נזהרים בו.
חכם יהודה בן יעקב נחמה, מכתבי דודים מיין, מכתב נד, עמוד 96, סלוניקי, תרנ"ג (1893). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מספר על מחאת הבחורים נגד כיסוי השיער, שמקורו מן הזוהר.
לא נגד הרב, אשר ישמרהו צורו ויחייהו, עשו פרוטיסטו (מחאה) אלא נגד חומרת 'השיער באשה', ולא שישים בחורים, אלא יותר מכך, בחורים וזקנים יחדיו, באומרם כי חומרת השיער להיות השיער מכוסה, מקורו נובע מן הזוהר ודברי המקובלים. ועל הספר הזה לא באה החתימה מכל הגולה, כאשר בא על המשנה והגמרא. ועל כן החליפו שמלותיהם והסירו בגדיהם הצואים מעל נשיהם, וילבישום בגדי אירופה החמודות. כן העם הזה והדור כולו, הולך ופוקח עיניו מתרדמתם הנושנת.
ומי יודע אם לא ימים יבואו, וקרב זה אל זה, וכמאמר הנביא: והיינו לעם אחד מן העולם ועד קצהו, לא יישא גוי אל גוי חרב האמונה ולא ילמדו עוד מלחמת הוויכוח - יוחל א-לוה וימלוך על כל העולם כולו בכבודו במהרה בימינו אמן.
חכם יהודה בן יעקב נחמה, מכתבי דודים מיין, מכתב עג, עמוד 128, סלוניקי, תרנ"ג (1893). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מרמז ששת אלפי שנה הוא העולם, ואחר-כך עולם שכולו טוב.
'ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי שבת לה' א-להיך.' - שם רמז שששת אלפי שנה הוא העולם, ואחר כך שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה' עולם שכולו טוב, עולם שכולו ארוך כמו שכתוב, יהי רצון שנזכה ונחיה לירש טובה וברכה, הצפונה לצדיקים ולימות המשיח שיבוא במהרה בימינו אמן.
חכם יהודה בן יעקב נחמה, קול ענות, עמוד 47, דפוס עץ החיים, סלוניקי, תרמ"ח (1887). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מחזק הלימוד העברי, שיהיו הנערים בקיאים בכל חלקי התנ"ך.
הן אנחנו חברת 'כל ישראל חברים' מייסדים פה בית ספר, אשר בה יבואו כמו 150 או למרבה 200 תלמידים. בה ילמדו לשון הקודש, לשון ספרדי (הנהוג בינינו), לשון טורקי השולטת בארצנו, לשון צרפתי, איטלקי ואלימאן. מורה ללשון איטלקי, טורקי, צרפתי, ספרדי כבר יש לנו. אבל עדיין אנו צריכים מורה ללשון הקודש וכתיבה כהלכתו. הן אמנם המורה בספרדי הוא יורה להם גם כן את הנערים סדר השבוע והתפילות עם התחלת הלימוד בלשון הקודש. אבל נפשי תערוג גם למורה גדול ממנו אשר ילמד להם הלשון עברי בטעמיה ובדקדוקיה, באופן אשר הנערים יהיו בקיאים בכל חלקי התנ"ך ודברי הימים לישראל, כראוי והגון לכל אשר בשם זרע ישראל יכונה.
חכם יהודה בן יעקב נחמה, מכתבי דודים מיין, מכתב פג, עמוד 144, סלוניקי, תרנ"ג (1893). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' משבח העושים עם אחינו ישראל, להביא עזר לבנים הנעזבים.
אל כבוד הועד הכולל 'חברת כל ישראל חברים' בפאריז, ובראשם העמוד החזק אשר בית ישראל נשען עליו הנכבד אדולפו קרימיו, ישמרהו צורו ויחייהו, שלום וברכה.
בשמחה רבה קיבלתי מכתבכם היקר מיום 15 באפריל. והנני אודה ומברך לכם קצינים ואלופים בכל ליבי על כל הטובה, אשר עשיתם, ואשר בדעתכם לעשות עם אחינו בני ישראל בכל מושבותיהם. יתן ה' לכם רחמים בנפשכם. חזקו ואמצו בכל מעשה ידיכם. ואנוכי מצידי גם אני לא אמנע מהשתתף עמכם, לייסד פה עמנו בתי ספר להתינוקות ולהביא עזר להבנים הנעזבים. אשר על זה היה ליבי דווה כל הימים, ועתה בא לידי בעזרת ה' יתברך ואקיימנה.
חכם יהודה בן יעקב נחמה, מכתבי דודים מיין, מכתב צב, עמוד 150, סלוניקי, תרנ"ג (1893). מתוך 'החכם היומי'
