מקצת שבחו
חכם שבתאי בן חיים נולד לאמו כתון ולאביו חיים בשנת תר"פ (1920) בכפר זֵבָּר בכורדיסטאן העיראקית.
אמו מתה כחמישה חודשים אחרי לידתו, אביו נישא בשנית והמשפחה עברה לעיר עקרא, שם למד בתלמוד תורה המקומי. בשנת תרצ"ד (1934) עבר לעיר מוסול, שם למד מפי החכם סלימון ברזאני, והוסמך על ידו במקצועות הקודש השונים כרב, דיין, שוחט ובודק, ומוהל. בשנת תרח"צ (1938) החל לשמש כדיין בבית הדין, בעירו עקרא, והיה סובב בכפרי האזור למול הבנים, לערוך חופות וקידושין, לשחוט וללמד תורה ברבים.
בשנת תש"א (1941) פלשה בריטניה לעיראק, וחכם שבתאי בן חיים הצטרף לשורות הצבא העיראקי תחת השלטון הבריטי, ושירת כקצין. במסגרת שירותו הגיע לעיר אירביל, שם העמיק לימודיו מפי רבה של העיר חכם יצחק ברזאני. הוא גם זכה לבקר בקברי נחום ויונה, על אף האיסור שהנהיגו המוסלמים למנוע כניסה מיהודים.
בשנת תש"ז (1947) נשא לאישה את מחבובה, ובשנת תשי"א (1951) זכו ועלו לארץ ישראל. בתחילה גרו במעברות טבריה. אחר נדדו בנגב ובגליל, ביישובי הספר, שם שימש חכם שבתאי בן חיים כמורה.
בשנת תשט"ז (1955), החל לשמש כרב היישוב 'מנוחה' בחבל לכיש, מושב שהוקם שנתיים קודם ע"י עולים מכורדיסטאן ופרס. ברבות הימים שימש גם כרב היישוב 'סגולה' הסמוך, ובשנת תשמ"ג (1983) מונה לרבה של מועצה אזורית לכיש. בין פעילותו הענפה, שימש גם כחבר 'בית הועד' ביישוב אבן שמואל, ועמד בראש מערך הכשרה להשתלמות רבנים, שוחטים ובודקים.
חכם שבתאי בן חיים נפטר בשיבה טובה, ביום ו' אייר תשע"א (2011). לאחר פטירתו, נכדו שבתאי הי"ו, הוציא לזכרו את החיבור 'השבח לאל', הכולל קורות חיי החכם, דברי תורתו, ודברי הספד לזכרו.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד באהבת הרע סנגוריה למעלה, המועילה לקבל התפילות.
ה'בן איש חי' כותב: 'קודם התפילה יקבל מצות 'ואהבת לרעך כמוך' ולכן אם יש אדם מישראל בצרה, יתפלל עליו כל יום בפרוש ועל-ידי זה תיכלל תפלתו בכלל תפילות כל ישראל ותעשה פרי למעלה'.
לכאורה לנו זה נראה פשוט להגיד כל בוקר: 'הריני מקבל עליי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך והריני אוהב את כל אחד', זה מופיע בסידור כחלק מתפילת שחרית לפני קורבנות. אמנם צריך לדעת, אדם צריך להתכוון באמת למה שהוא אומר ולא לומר זאת כאמירה בעלמא, אלא באמת יכוון שהוא אוהב כל אחד ואחד מישראל, וזה סנגוריה גדולה למעלה, ומועלת מאוד לקבלת התפילות.
ישנם אנשים שלא מבינים את המעלה העצומה הזו. זו הלכה חשובה מאוד. וראוי להשתדל לקיימה. והקדוש ברוך הוא אוהב למי שאוהב את ישראל. ואם לאדם קשה, בגלל שחברו מסוכסך איתו - ישתדל להתבונן ולסלוח לו בלבו, ולומר מילים אלו בלב שלם ונקי.
חכם שבתאי בן חיים, מתוך: סיכומי שיעוריו של הרב שבתאי בן חיים (כת"י), שלו שבתאי. מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד לשנות מנהגם שלא להדיח כלים בליל שבת, שבטל טעמם.
המנהג בכורדיסטאן היה שלא להדיח את הכלים בליל שבת אפילו לצורך סעודת שחרית, אלא מדיחים את הכלים רק בבוקרו של יום השבת. אך טעם הדבר היה מפני הסכנה. כיוון שהנשים היו מדיחות את הכלים בנהר, הייתה סכנת נפשות לעשות זאת בליל שבת אחרי סעודת הלילה. אמנם כיום אין סכנה בדבר עוד, ולכן ניתן להדיח את הכלים בליל שבת לצורך סעודת שחרית.
חכם שבתאי בן חיים, השבח לאל, קורות חייו ופועלו של הרב שבתאי בן חיים, מתורתו של הרב, עמ' 100-102, תשע"ב (2012) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד להקפיד מסורת אבותם להתפלל כל הקהל בבית האבל.
'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך'. - ראוי וחשוב לכל איש יהודי להקפיד על מסורת אבותיו. זקני הדור הם אלו שממשיכים את מסורת התורה מדור לדור. אם אדם רוצה לדעת מהי ההלכה ישאל את רבני עדתו וידע מה לעשות. למשל, ישנו דיון באחרונים לגבי אכילת זרוע צלי בליל פסח, האם מותר לאכול או אסור לאכול. אצלנו בכורדיסטאן נהגו שמותר לאכול. ...
וכן לגבי מנהג יהודי כורדיסטאן בדין אבל וספר תורה. מקדמת דנא נהגנו שאם, חס ושלום, יש אבל תוך שבעה, כל הקהל מתפלל בביתו, גם בימים שני או חמישי, שבהם יש קריאת התורה. אמנם אין אנחנו מביאים ספר תורה לבית האבל, אלא לאחר התפילה הולכים כל הקהל לבית הכנסת, מוציאים ספר תורה וקוראים, וגם האבל הולך עמהם לבית הכנסת. ולאחרונה קמו מערערים גם על מסורת זו, ואין אנחנו שומעים להם, אלא למה שנהגנו, שמבוסס על גדולי הפוסקים.
חכם שבתאי בן חיים, מתוך: סיכומי שיעוריו של הרב שבתאי בן חיים (כת"י), שלו שבתאי. מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד להקל להתגלח ולהסתפר לכבוד יום העצמאות.
מעיקר הדין ניתן להקל להתגלח ולהסתפר לכבוד יום העצמאות, כדעת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב יצחק ניסים זכר צדיק לברכה, אמנם יש מחמירים ולא מתגלחים עד ל"ד בעומר בבוקר. וכל אדם יעשה כמנהגו. נוהגים שלא לומר 'תחנון' ביום זה. כמו כן יש לומר הלל ללא ברכה בתפילת שחרית ביום העצמאות, ואל לנו להכניס ראשינו במחלוקת הפוסקים ולומר הלל בברכה, כי 'ספק ברכות להקל'. וכן הסכימו רבים מרבני הספרדים.
חכם שבתאי בן חיים, מתוך: סיכומי שיעוריו של הרב שבתאי בן חיים (כת"י), שלו שבתאי. מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד לכבד הבאים להדבק במחנה השכינה.
'וישמע יתרו כהן מדין, חותן משה, את כל אשר עשה א-לוהים למשה, ולישראל עמו' - היה ספק ליתרו אם משה יקבלו אם לאו, לפי שכבר גרש משה את צפורה בגט. ועוד כיצד ייכנס למחנה ישראל המוקף בענני כבוד? וראיתי בספר 'מעם לועז', שיתרו עשה בחכמה, וכתב מכתב והניחו באבן. אז ירה את האבן בקלע, וכך הוא הגיע למשה. אחר כך התראה עמו, והיה משה שמח בזה שיתרו בא להתגייר. אנו רואים שהקדוש ברוך הוא עשה כבוד גדול ליתרו על שעזב את א-לוהיו ובא להדבק בשכינה, בכך שהוסיף לו את האות ו' לשמו; שמו המקורי היה 'יתר' והפכו הקדוש ברוך הוא ליתרו.
חכם שבתאי בן חיים, השבח לאל, קורות חייו ופועלו של הרב שבתאי בן חיים, מתורתו של הרב, עמ' 97-98, תשע"ב (2012) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד בעבור שרפו ידיהם מן התורה בא עמלק להילחם עימם.
'וילחם עם ישראל ברפידים' - אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: מהו לשון רפידים? - שרפו ידיהם מן התורה. כל זמן שעוסקים בתורה בבתי כנסיות ותלמודי תורה, כל זמן ש'הקול קול יעקב' - אין 'הידיים ידי עשו', אבל בזמן שרפו ידיהם מן התורה - 'ויבוא עמלק'. וכשראה משה רבנו, עליו השלום, שרפו ידיהם של עם ישראל מן התורה, פחד ואמר ליהושע: 'בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק' - בחר אנשים חשובים להילחם בעמלק. 'מחר אנוכי נמצא על ראש הגבעה'.
חכם שבתאי בן חיים, השבח לאל, קורות חייו ופועלו של הרב שבתאי בן חיים, מתורתו של הרב, עמ' 96, תשע"ב (2012) מתוך 'החכם היומי'
