מקצת שבחו
חכם חזקיה שבתי נולד לאמו רחל בת פירלה ולאביו חכם גבריאל יהושע שבתאי, בשנת תרכ"ב (1862) בעיר סלוניקי. בשנת תרכ"ח (1867), והוא בן 5, עלה עם הוריו לארץ ישראל והם תיישבו בירושלים.
חכם חזקיה שבתי למד בישיבת 'חסד אל' בעיר העתיקה בירושלים, ומפי אביו שהיה מראשי הישיבה. בשנת תרל"ט (1879) נישא לחנה, בת הרב אלעזר מזרחי, ולהם נולדו בנים ובנות.
בשנת תרמ"ו (1886) חכם חזקיה שבתי חיבר יחד עם חכם נחמן בטיטו וחכם שמואל ניסים, את ספר 'מעם לועז'- פירוש על ספר שמות.
בשנת תרמ"ט (1889) יצא כשליח דרבנן לערי טוניס וטריפולי, בשנת תר"ן (1890) לבוכרה.
בשנת תר"ס (1900) התמנה לסגן החכם באשי ביפו. בשנת תרס"ד (1904) לחכם באשי בטריפולי שבלוב, ובשנת תרס"ח (1908) התמנה לחכם באשי בחאלב, שבסוריה. תפקיד בו שימש כשמונה עשרה שנה.
בתפקידו התמודד עם שינוי השלטון בעקבות מהפכת הטורקים הצעירים, והחלת הגיוס הצבאי גם על יהודים, חכם חזקיה שבתי עמד על המשמר והגן על הקהילה. הוא דאג לשחרור שלוש מאות תלמידי חכמים מעבודת כפייה, והציל את בית העלמין היהודי מחורבן.
בשנת תרע"ט (1919) יצא בשליחות מצווה ללונדון ולפאריז, כדי לגייס כספים ליסוד בית יתומים בארם צובא. בשנת תרפ"ו (1926) בעקבות חילוקי דעות עם ראשי הקהילה בחאלב, התפטר מתפקידו ושב לירושלים, שם התמנה כראש אב בית הדין. בשנת ת"ש (1940) נבחר כחבר מועצת הרבנות הראשית ובשנת תש"ג (1943) ייסד בירושלים את ישיבת 'שערי אורה'.
חכם חזקיה שבתי נפטר ביום כ"ג אב תשט"ו (1955) ונקבר בירושלים.
ספרו של חכם חזקיה שבתי, שיצא לאור הוא 'דברי חזקיהו' כרך א' וב' - דרושים, שו"ת ופסקי דין של הלכה.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שמי שאוהב את השלום, כבר ראוי לקרבו לתורה.
'הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' - והדקדוק מבואר אחר ש'תלמוד תורה כנגד כולם', מדוע לא ציווה על תורה תחילה?
ועל פירוש מאמרינו הניצב פתח השער, שכביכול אמר - אחר שחנו ישראל חניה אחת, ושנאו את המחלוקת, ואהבו את השלום - בדין הוא שאתן להם התורה. באופן שעל ידי השלום זכו לתורה, ובזה ברור מה שאמר 'אוהב שלום ורודף שלום' ועל ידי זה 'מקרבן לתורה', היינו - שכבר הם ראויים לקרבן לתורה על ידי השלום.
חכם חזקיה שבתי , דברי יחזקיהו, עמ' כ"ה, דפוס השלם לרבי עזרא חיים מדמשק, ארם צובא, תרפ"א (1921) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שהמתעסק בפרנסתו, וקורא 'שמע' הווה לו כעוסק בתורה.
'והגית בו יומם ולילה אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל'- אלא שרבותינו פירשו וביארו לנו מהתורה, שמי שהוא מתעסק בפרנסתו, ודחוקה לו השעה - וקובע עיתים לתורה, או מי שאין לו זמן גם לזה - ומתפלל שחרית מנחה וערבית וקריאת שמע כראוי, גם זה הווה לו - כעוסק בתורה. ...
והפורק עצמו מעולה של תורה - נותנים עליו עול מלכות ועול דרך ארץ, והמחזיק בלמודים ומחזיק ביד לומדי התורה, אזי ינצל מכל זה ויזכה להיות מיראי ה' וחושבי שמו ויצליח בכל דרכיו.
חכם חזקיה שבתי , דברי חזקיה כרך ב', דף ח, ירושלים תשי"ב (1952) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מפרש 'ברכת כוהנים' לתת הצדקה לעני ביושר, וזה נקרא 'פנים'.
ידוע שצריך להשתדל טרם בקשת העני הסיוע והעזר, ולזה אמרו: שאם העני פשט ידו תחילה, אזי יבוא אותיות שם הויה - בהפוך, וזה נקרא באיחורים, ואם האדם פושט לתת לעני טרם יפשוט לקחת, אזי יבוא שם הויה – ביושר, וזה נקרא פנים.
וידוע שעל ידי הצדקה יהיה שלום, וכמו שנאמר 'והיה מעשה הצדקה שלום', וזהו 'ישא ה' פניו אליך', שאם קימת להביא ולישר אותיות שם הויה בפנים, ואזי וישם לך שלום.
וידוע שבזכות הצדקה אנו נגאלין וידוע מאמרם ז"ל - ששם של משיח כשם של רבו, כמו שנאמר 'ה' צדקנו' וזהו פירוש הכתוב מה שאמר אחרי כן, 'ושמו את שמי' כביכול על בני ישראל, היינו שנקרא שם ה' על המשיח, אשר יבוא במהרה בימינו בעגלא ובזמן קרוב אמן.
חכם חזקיה שבתי , דברי יחזקיהו, עמ' כ"ו, דפוס השלם לרבי עזרא חיים מדמשק, ארם צובא, תרפ"א (1921) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מורה חיוב 'ואהבת לרעך' לשכנינו שאינם יהודיים.
'ואהבת לרעך כמוך' - ודבר זה לאהוב איש את אחיו, ולבוא לעזרתו, לא נצרך בין ישראל לחברו, אלא גם עם שכננו - האינם יהודים, צריך להיות עמהם, באהבה ולרדוף שלומם וטובתם, ודבר זה מלבד שהשכל מחייבו, גם התורה הקדושה, אשר דרכיה דרכי נועם, היא מחייבת אותנו על זה.
הלא המצרים הרעים, בני חם עובדי עבודה זרה, אשר ענונו למרבה, ולא הניחו עבודת פרך אשר לא העבידו את אומתנו כידוע, על כן זה צוותה התורה שתתעלה שלא לשנוא אותם יען מה, יען כי גרים היינו בארצם. על אחת כמה וכמה על האומות שבזמנינו, שלא עובדי עבודה זרה, ויושבים בארצותם כגרים ותושבים באין מכלים. דבר שוודאי חייבים אנו להיות איתם באהבה וחיבה.
ואם חלילה הם בצרה, מחויבים אנו גם כן להשתתף בצרתם ולהצטער עליהם ...באופן שאדרבא לכל האומות זאת חובתנו לאהבם, כאהבת איש לאחיו, ובזה יכירו וידעו, שיש לנו תורה תמימה, המדריכנו בדרך אמת, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו.
חכם חזקיה שבתי , דברי יחזקיהו, עמ' קנ"ו-קנ"ז , דפוס השלם לרבי עזרא חיים מדמשק, ארם צובא, תרפ"א (1921) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' תולה ההצלחה בהדרכת אביו, שהיה חוסה בצלו.
עוד מגיל רך, הדריכני אבא מארי, באורחות יושר והוריני את תכלית האדם בחיים. אם הצלחה האירה לי פנים בפרט זה או אחר, זה בגלל היותי חוסה בצלו כל הימים, ונשען על דברי תורתו.
חכם חזקיה שבתי , דברי חזקיה כרך ב', בשער, ירושלים תשי"ב (1952) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' נותן טעם לקריאת שבת של שבועות - שבת כלה.
שבת זו נקראת שמה בישראל - שבת כלה משני טעמים: משום מנהג קדמונינו לומר מילות קדושה בשבת זו ולקיים מה שכתבו זיכרונם לברכה - 'משה תקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין הלכות חג בחג, הלכות עצרת בעצרת'. וגם משום שכנסת ישראל נקראת כלה מהחתן הקדוש, שעל ידי התורה שניתנה לנו על ידי משה רבינו, עליו השלום, קדשנו בה לשם קידושין גמורים.
חכם חזקיה שבתי , דברי חזקיה כרך ב', זיכרון לצדיקים, עמ' 309,ירושלים תשי"ב (1952) מתוך 'החכם היומי'
