מקצת שבחו

'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר: 'ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר' - הנה המפרשים, זכרונם לברכה, דקדקו, שהיה לו לומר: 'כל ישראל זוכים לעולם הבא'. מהו 'יש להם חלק'? - ולעניות דעתי נראה לפרש בהקדים מה שאמרו זכרונם לברכה שעל ידי האחדות יש יכולת לקיים כל תרי"ג מצוות, שבהיות ישראל לאחדים אז הם בבחינת גוף אחד, וכל אחד יש לו חלק במה שמקיים חברו. ויפה אמרו שקיים כל התרי"ג, שמה שלא קיים הוא קיים חברו, ומה שלא קיים חברו קיים הוא. ועיין למרן מלכא חיד"א בספרו הקדוש 'פתח עיניים' במסכת עוקצין. ועל פי זה עלה יפה אומרו: 'יש להם חלק' דווקא, והרמז על החלק, שאינו יכול לקיימו. ומכך לומדים שעל ידי האחדות וכללות כל ישראל יתקיים. וזהו: 'כל ישראל' - דהיינו שיהיו נכללים כגוף אחד. והיינו על ידי האחדות והשלום אז יש להם 'חלק' במה שמקיים חברו, ונחשב להם כאילו כל אחד קיים כל התרי"ג כאמור, ומה מאוד יכוון הרמז במילת ישראל נוטריקון ישראל שלום רב אחד להם.

'רבי יונתן אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר. וכל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני'. - נראה לעניות דעתי לפרש: 'כל המקיים את התורה מעוני' - דהיינו: הגם שהוא עני לחשוב מחשבות, לעשות אופנים מהיכן יבוא טרף לביתו, ודעתו בל עמו, עם כל זה חוזר על לימודו כמה פעמים, ועשה אופנים שלא ישכחנו וישר תלמודו בידו. וזהו: 'כל המקיים את התורה מעוני' - שעושה לה קיום והעמדה, שתישאר תורתו בקרבו ולא ישכחנה. איש כזה, 'סופו לקיימה מעושר' - שיהיה עשיר ויהיה דעתו מיושבת עליו ויתקיים תלמודו בידו.

'הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד', - ושמא תאמר: והרי העולם הזה הוא לעשו, כאמור לזה סמך: 'הרחמן הוא יתן שלום בינינו' - וכיוון שכן אנו הם שמקיימים אותו, ולכן אנו שואלים מאת ה' גם כן שישבור 'עול גלות מעל צווארנו' ו'יוליכנו קוממיות לארצנו', שעל ידי השלום יבוא משיח צדקנו, יבוא ונחזה בו.

'משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.' - לא אמר 'התורה' בה"א, שאם כן היה משמע שלא קיבל משה רבנו, עליו השלום, אלא התורה הידועה דווקא, שכן הוא הוראת ה"א הידיעה. ובאמת אינו כן, שמשה רבנו, עליו השלום, קיבל אפילו מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש בתורה. ולכך שנה: 'תורה' - לכלול כל התורה וכל המסתעף ממנה.

'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר: 'ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר' - ובמה שנהגו לומר משנה זו קודם פרקי אבות, נראה לעניות דעתי הטעם משום שאמרנו בגמרא: מי שרוצה להיות חסיד, שיקיים דברי אבות'. וזאת החסידות מה פעולתה? - וצריך לומר: כדי לזכות לעולם הבא. ויתכן שבאו לכך תיקנו קריאת פרקי אבות בין פסח לעצרת, שהם ימי הספירה. ... שאחר הספירה אומרים: יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, מה שאין כן בתקיעת שופר ולולב, משום שכוון שעיקר הספירה אינה לשום הנאה, אלא לעוגמת נפשנו, לחורבן בית המקדש מאוויינו. לכן מתפללים אחריה 'יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו'. לא כן בתקיעת שופר וכיוצא, שלא נתקנה ברכתם זכר לחורבן. ... וכיוון שבימים האלה, שהם בין פסח לעצרת, בכל לילה אנו מתפללים הרחמן וגו', לכן תקנו לקרות פרקי אבות באלו הימים, שעל ידי הלימוד בם יתפעל האדם ומזרז עצמו לקיים דברי אבות, ואז מוכן להיות חסיד ועל ידי חסידותו תקובל תפילתו מה שמתפלל על הבית.

'יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו העניים בני ביתך.' - יתכן שהכוונה במה שמובא בש"ס ... שרב יוסף אמה לה לביתו הקדימו והביא לחם לעניים כי כך שיקדימו לבניכם. אמר לה מקרא כתוב: 'כי בגלל הדבר הזה' - גלגל הוא שחוזר בעולם . נמצא שעל ידי שנותן צדקה לעניים, זה יהיה גורם שאם בניו יהיו עניים, שיהיו בני אדם נותנים להם כשם שהוא היה נותן.
וזה שאמר: 'יהי ביתך פתוח לרווחה' - כביתו של אברהם אבינו, עליו השלום, שהיה פתוח לארבע רוחות העולם בשביל העניים, שלא יצטרכו להקיף וילאו למצוא הפתח. וקל מהרה תוציא להם לחם, והנאה לך בהתגלגל הדבר 'ויהיו עניים בני ביתך', כי כך היא המידה, כגלגל הוא שחוזר בעולם, כי אז ימצאו מי שיקדים להם, כאשר עשית יעשה לך.

כלל גדול בתורה: 'ואהבת לרעך כמוך' - להורות שלא יש שום הפרש בין אדם לחברו, בין עשיר בין עני, בין כעור בין יפה, הכל במדרגה אחת צריך לאהוב זה לזה, כי באהבה מייחד ה'. ... כלומר צריך שתהיה אהבת חברך כמוך, ואז אני ה' - שתהיו מייחדים שם ה'.