חכם רחמים בוכריץ

- כ"ג טבת תרע"ג      

1 9 0 3 - 0      

חכם רחמים בוכריץ

מקצת שבחו

חכם רחמים בוכריץ נולד לאמו ולאביו חכם משה בג'רבה שבתוניסיה.  
מחשובי הדיינים בשכונה הקטנה (חארה זג'ירה) בג'רבה, דרשן ושליח ציבור. לימים שימש כאב בית הדין בג'רבה.
חכם רחמים בוכריץ נשא אישה ונולדו להם שלושה בנים ועשר בנות. אחת מבנותיו נישאה לחכם משה זקן מאזוז, שהנהיג את הקהל בשכונה הגדולה (חארה כבירה) בג'רבה. 
חכם רחמים בוכריץ נאסף לבית עולמו ביום כ"ג טבת תרע"ג (1903).
בין חיבוריו הידועים לנו: 'קול בכיי' - לספר איוב, יצא אור בשנת תרנ"ז (1897), 'בגדי שש' - למסכת אבות, יצא לאור בשנת תרנ"ט (1899) 'מנחה חדשה' - לספר משלי, ו'קדש הילולים' - לחמש מגילות.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שלא יועיל לכתוב התנצלות, שמא יבין הפך הכוונה שבלב.
בדברים שבינך לבין חברך, לא יועיל לך לכתוב לו איזה התנצלות וכיוצא בזה, אלא צריך שתתראה אתו פנים בפנים, ותדבר לו מה שתרצה, וראך ושמח בלבו, ויהיה העניין על אמיתתו בשלום אחווה ורעות.
מה שאין כן על ידי הכתב, יקרה לפעמים ולא יבין למו, ויבואו לידי שנאה וכעס, מפני חוסר הבנת העניין, שהוא הפך הכוונה שבלב חברו.
חכם רחמים בוכריץ , בגדי שש, פרק א, עמ' קיז, הוצאת א' חניה, ירושלים, תש"ס (2000) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' צדק, צדקה, חסד, ערבות...
'יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך' - רצה לומר: שיהיה פתח החצר פתוח כנגד ביתך, בבית שאתה יושב, מכוונים זה כנגד זה, באופן שיהיו נראים לך העניים כאילו הם בביתך, עד שיקל עליך טורח הליכתך להם, שתיתן להם בעצמך, שמצווה בו יותר מבשילוחו. גם תפייס אותם בדברים טובים, שכל המפייסם מתברך בי"א ברכות אחרות, מה שאין כן על ידי שליח. ...
ובדרך זו יובנו פסוקים בתורה בפרשת ראה: 'כי פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו ... על כן אנכי מצווך לאמור פתוח תפתח את ידך לאחיך לענייך ולאביונך בארצך.' - כי לכאורה קשה, למה כפל הפסוק 'פתוח תפתח' בשני הפסוקים ... ואפשר שבא לרמוז האמור, והוא: 'פתוח תפתח' - רוצה לומר: אף על פי שחצרך פתוח על ידי בית שער, עם כל זה תפתח עוד פתח, באופן שיהיו הפתחים מכוונים כנגד המקום, אשר אתה יושב בו, ותראה העני ותיתן לו בידך ולא על ידי שליח, וזהו שאמר: 'את ידך לו' - דווקא.
חכם רחמים בוכריץ , בגדי שש, פרק א, עמ' נו-נז, הוצאת א' חניה, ירושלים, תש"ס (2000) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד שגם אומות העולם נבראו לכבודו, כולם שכם אחד.
'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו. שנאמר 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו'. - לפי שבתחילה אמר: 'חמישה קניינים', וישראל אחד מהם, ואם כן תקשה: למה נבראו שבעים אומות העולם? - לזה אמר: 'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו', שאף אומות העולם יש בהם צורך להללו ולשבחו בגיהנם, וכדברי רבותינו זכרונם לברכה. ואפשר שזהו כוונת רש"י, זכרונו לברכה, מה שפירש לכבודו - לשבחו.
ואפשר גם כן שזהו מה שסיים: ה' ימלוך לעולם ועד. כי לעתיד 'והיתה לה' המלוכה' - ועבדו אותו כולם שכם אחד במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.
חכם רחמים בוכריץ , בגדי שש, פרק ו, עמ' תשכ, הוצאת א' חניה, ירושלים, תש"ס (2000) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד לתת המזונות לתלמידים ויהיה לבם פנוי ללמוד.
'והעמידו תלמידים הרבה' - ולא אמר: ולמדו. לומר לנו, שאם התלמידים אין להם במה להתפרנס, תנו להם המזונות כדי להתפרנס ויהיה לבם פנוי ללמוד תורה דווקא, ולא יהא לבם חושב מחשבות בזהב.
חכם רחמים בוכריץ , בגדי שש, פרק א, עמ' כב, הוצאת א' חניה, ירושלים, תש"ס (2000) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שחייב ללכת לבית המדרש להשגיח על בניו שלומדים באמת.
חייב אדם, בכל עת שאין לו עסק, ללכת לבית המדרש לפני הרב והתלמידים, להקביל פני השכינה, ובפרט אם יש לו בנים לומדים שם, להשגיח עליהם אם הם לומדים באמת ,ולא יושבים בסוד משחקים, וכיוצא בזה בדברים רבים. אשרי אדם השם עיניו תמיד על בניו להדריכם לעבודת ה' יתברך. ...
'זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה' - ולכאורה קשה, למה נקט רק שם יעקב? ולפי דרכנו דרך הקדים ניחא. ונקדים מה שכתב הרב 'מדבר קדמות' ערך יעקב אות ה: 'יעקב - כינוי לבנים קטנים'.
וזהו שאומר: 'זה דור דורשיו מבקשי פניך' - דהיינו הרוצים לבקש פניך ולהקביל פני השכינה, 'יעקב סלה' - ילך לפני תינוקות של בית רבן, הנקראים בשם יעקב.
חכם רחמים בוכריץ , בגדי שש, פרק א, עמ' כב, הוצאת א' חניה, ירושלים, תש"ס (2000) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד 'כל ישראל' לרבות אפילו מי אינו יודע לשנות הלכות.
'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר 'ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר'. - ואנחנו נוהגים היום לאומרה קודם קריאת סדרי משנה. ואפשר לתת טעם לזה והוא על פי מה שמובא ב'תנא דבי אליהו': 'כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא'. ולכאורה יאמר נא ישראל שאינם יודעים ספר, חס ושלום, אינם בני עולם הבא, כי 'כל השונה' שנינו.
ואפשר שלא יבואו לשמוע דברי תוכחות ומוסרים גם המשניות שישה סדרים. ולכן, כדי להעיר לבות הנרדמים ולב השומעים, מתחילים לומר: 'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא', ואפילו השומעים; כי השומע כעונה, וחלק כחלק יאכלו. וזהו שאומר: 'כל' - לרבות אפילו מי שאינו יודע לשנות הלכות, זוכה לחיי עולם הבא, וכמו שנאמר: 'ודרך חיים תוכחות מוסר' - רוצה לומר: כיוון ששומע התוכחה מפי החכם הדורש ויקבל מוסר, הרי הוא נקרא צדיק וזוכה לדרך חיים חיי עולם הבא.
חכם רחמים בוכריץ , בגדי שש, פרק א, עמ' א, הוצאת א' חניה, ירושלים, תש"ס (2000) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד הזריזות ושנאת הגזל ולא העצלות וחמדת הממון.
'לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם' - לכאורה קשה: דרכה, בלשון יחיד, היה לו לומר, כי כמה דרכים יש לה?! ואפשר לפי שהנמלה יש לה עניינים שונים, שמורים לטובה ולרעה. כי מצד שבורחת מהגזל, כמו שכתבו זכרונם לברכה, ולאיש אשר אלה לו בוודאי יש לו הביטחון בה', אבל מצד אחר, שהיא מכנסת יותר מכדי סיפוקה, כי מאכלה הוא שיעור ומחצה, כמו שכתבו זכרונם לברכה. בוודאי יש לה מידת זריזות, שהיא טובה, אבל יראה, שאין לה הביטחון בה'.
על זה בא שלמה להזהיר את העצל, שאל תאמר: אני בוטח בה' ואיני חושש כמה שאני עצל ויושב ובטל, ואל תאמר: אני מרבה לעסוק בעסק הממון וממעט בעסק התורה, שהמידות האלה, העצלות וריבוי חמדת הממון כדי לבטל רצון הבורא, הן מגונות, ואל תרדוף אחריהן. אלא ראה הדרכים הטובות שיש לנמלה, והתחכם לעשותם, והם שנאת הגזל והזריזות, כי הן קשורות זה בזה כשלהבת בגחלת, שעל ידי שנאת הגזל יהיה זריז לקבץ כדי שלא יגזול ויעבור על דברי תורה.
חכם רחמים בוכריץ , מנחה חדשה, משלי ו, בתוך: ארחות חיים, דף מ עמ' ב-דף מא עמ' א, הוצאת דוד עידאן, ג'רבה, תרע"ט (1919) מתוך 'החכם היומי'