מקצת שבחו
חכם עזריה פיג'ו נולד לאמו ולאביו חכם אפרים בוונציה בשנת של"ט (1579). כמנהג יהודי איטליה באותן שנים, למד בצעירותו לימודי מדע ושפות ואחריהם השתלם בלימודי תורה אצל חכם אברהם אבוהב. לימודי התורה שלו, התקיימו בצל גזירת האפיפיור משנת שי"ד (1554) לשרוף את ספרי התלמוד. הוא למד ללא ספרים כמעט, ובהמשך, כשהחל לכתוב ספרים, עשה זאת בעזרת ספרים מועטים בלבד.
בשנת שס"ז (1607) החל לשמש כרב קהילת פיזה. בשנת שפ"ז (1627) חזר לוונציה ושימש בה כדרשן בבתי הכנסת. שני בניו, אפרים ואליעזר, מתו במגפה שפרצה באיטליה. תלמידיו כוללים את חכם משה זכות, חכם יעקב יזבל
וחכם שמואל אבוהב.
כתביו הנמצאים בידינו כיום כוללים את הספרים 'גידולי תרומה', פירוש לספר התרומות של חכם שמואל הסרדי, העוסק בדיני ממונות, ואת הספרים 'בינה לעתים', הכוללים דרשות על פרשות השבוע ולכבוד מועדים וחגים.
חכם עזריה פיג'ו נפטר בא' אדר א' ת"ז (1647) ברג'ו שבאיטליה, בעת שהיה בשליחות ציבורית, ונקבר שם.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהעושה טוב לאחרים, לא יניח את טובתו עצמו.
'ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך' - אדם שמעשיו הטובים והנעלים וכל חייו מוקדשים לזולת, אינו עושה לעצמו כלום. אף כל ההשתדלויות שהוא משתדל, הן רק למען אחרים. וכזה היה אבינו הראשון אברם זכרונו לברכה. הוא דאג להאיר לעולם מכבוד ה' וחסדו, ואיך לעשות טובות לבני אדם. וממילא את עצמו הזניח ולא דאג לעצמו כלל. לכן אמר לו ה' לאברהם - 'לך לך מארצך'. כלומר - הגיע הזמן שתעשה פעולה, שתהיה בשבילך, בשביל טובתך אתה - 'לךָ'.
חכם עזריה פיג'ו , בינה לעיתים על התורה, עמ' כ"ו, הוצאת סיני, תל אביב, תשכ"ב (1962) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' משבח המנהג ללמוד פרקי אבות באביב שהם כתרופה לנפש.
המובחר שבטעמי המפרשים על לימוד פרקי מסכת זו, בשבתות אלו שבין פסח לעצרת, הוא מה שאמרו, כי כאשר לעניין שמירת בריאות הגוף, הורגלו רוב האנשים בזמן הזה, שהוא תחילת האביב, לנקות את גופם על-ידי ההרקות וההקזות, להיות עתה זמן תגבורת רתיחת הדם,
כן לשמירת הבריאות הנפשי, אשר לו מבוא גדול בתכונת הגוף, וטוב ההתמזגות, אנו מרגילים עצמנו בלימוד דברי מוסר השלמים האלה ותיקוני המידות המעולות, אשר היא הרפואה האמתית.
חכם עזריה פיג'ו , בינה לעיתים ב', עת לעשות, דרוש א' לפרקי אבות, דף ה עמ' א'-ב', דפוס אונטערהענדלער, וורשה, תרמ"ג (1883) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שהנחקק בלב הוא המעשה הטוב ולא המדרש שדורש.
לדבר ולדרוש אל העם או לתלמידים הקטנים ממנו, ללמדם ולהנהיגם בדרכי יושר לעבודתו יתברך, אך גם להם באה האזהרה, שידברו יוכיחו ויצטרכו כל הנצרך ללמד דעת את העם בדרשתם.
האמנם כי העיקר מה שיעשה רושם גדול, לחקות בלב האנשים האהבה והיראה, אינו המדרש, שדורש להם הרב, אלא המעשה הטוב אשר הוא עושה. כי ממנו יראו וכן יעשו. וישתדלו להידמות אליו באשר הוא עושה.
חכם עזריה פיג'ו , בינה לעיתים ב', עת לעשות, דרוש ב' לפרקי אבות, דף ח' עמ' א', דפוס אונטערהענדלער, וורשה, תרמ"ג (1883) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שביטול העושק והגזל תבוא לקרוא הישועה בחומותיך.
בפרק חזון מתרעם 'כספך היה לסיגים... שריך סוררים וחברי גנבים' - שהכסף והמתכות הטובים היו מזויפים ומעורב בהם מהפחותים והרעים ושהיה שם עושק ונלוז גנבה וגזלה. באופן שפגמו במה שהוא כל כך שנאוי לפניו יתברך, דהיינו מה שבין אדם לחברו.
על כן בא התיקון לזה בהפטרת 'קומי אורי', שאמר ה' יתברך - 'תחת הנחושת אביא זהב, ותחת הברזל אביא כסף'. לא יהיה שם תערובת סיגים עם הכסף. כי אדרבה, יהיה להיפך, שתחת המתכת הגרוע יבוא היותר חשוב - תחת הנחושת זהב ותחת הברזל כסף. במקום שהיו שם גנבים בעול וחמס - 'אז לא ישמע עוד חמס בארצך, שוד ושבר בגבוליך'. שלא ימצא בתוכם מי שיחמוס או יטול מה שאינו שלו. אלא הכל יהיה בצדק ובמישור. ומזה תבוא לקרוא הישועה בחומותיך.
חכם עזריה פיג'ו , בינה לעיתים ב', עת לעשות, דרוש א' לשבת נחמו, דף מ"ב עמ' א', דפוס אונטערהענדלער, וורשה, תרמ"ג (1883) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מפרש שציווה בני האדם להימנע מקנאה, שנאה ותחרות.
ויאמר להם א-לוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ. ויאמר א-להים הנה נתתי לכם את כל עשב השדה לאוכלה' - מתוך שבראם בצלמו ורצה בהתעלותם, דרש מהם, שימנעו את עצמם, משלושת הדברים המוציאים את האדם מן העולם - הקנאה, והתאווה והכבוד.
וזה שאמר להם 'פרו ורבו' - לא למען מילוי התאווה הבהמית, אלא למען - 'ומלאו את הארץ', 'ורדו (רידוי היינו כבוד) בדגת הים ובעוף השמים'. ולמנוע קנאה ושנאה ותחרות אמר: 'הנה נתתי לכם את כל עשב השדה לאוכלה' - המוכן לכולכם בלי לקנא ולהתחרות.
חכם עזריה פיג'ו , בינה לעיתים על התורה, עמ' י"ב, הוצאת סיני, תל אביב, תשכ"ב (1962) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מפרש 'בחצרות בית א-להינו יפריחו' - ישפיעו טובה לאחרים.
עצם הביאה לעולם היא לשם עשות טוב והרבות טובה לזולת. וכך ביארתי את הפסוק 'צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, שתולים בבית ה', בחצרות א-להינו יפריחו' - מילת יפריחו כאן היא כאילו לא במקומה, שהרי פירושה יפריחו לאחרים. וצריך היה להיות כאן יפְרְחו, כמו שכתוב למעלה 'צדיק כתמר יפרח'. והכוונה בזה ...בעולם הזה - יפריחו, יפריחו לאחרים, כלומר ישפיעו על אחרים ויפרחו.
חכם עזריה פיג'ו , בינה לעיתים על התורה, עמ' כ"ז, הוצאת סיני, תל אביב, תשכ"ב (1962) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מזהיר שאין בדברי חוכמה וחקירות תכלית האושר האמיתי.
אף על פי שהגדלתי בשבח החכמים בדבריהם, הנה עתה בני היזהר מאוד, ודע לך באמת - כי חיבור הרבה ספרים בדברי חוכמה וחקירות, אין זה לפי האמת, קץ השלמות ותכלית האושר האמיתי.
ולכן אל תתעצב, אם אולי לא תהיה מכת בעלי העיון, ולא נתפזרו ספריך חוצה. ...
כי לא ציוויתי יהיו כולם חכמים, אז ודאי ירשו ארץ החיים, לפי שהאושר תלוי במעשה ולא בחוכמה.
חכם עזריה פיג'ו , בינה לעיתים ב', עת לעשות, דרוש א' לפרקי אבות, דף ו' עמ' א', דפוס אונטערהענדלער, וורשה, תרמ"ג (1883) מתוך 'החכם היומי'
