מקצת שבחו

כי ילקה השמש, כאשר הירח יושם בינו ובינינו, ויכסה אז קצת מאורו מעינינו, כי אף על פי שהירח קטן מאוד לגבי השמש, הנה יכסנו מצד קרבתו אלינו, כאדם אשר ישים דינר אצל עינו, הנה יכסה מעינו מרחק רב מן השמים, וכפי הזמן, כאשר יעבור על אחד מן הכוכבים, הנה יכסה אורה מעינינו, גם על זה האופן, שנכנס גוף אחד בינתיים, ומקבל את האור הראוי לכוכב ומחשכחהו, כן יקרה לבני ישראל, והוא חושך ליראי ה', והוא במה שלא הניח מידה טובה לישראל, והמידות הטובות והמעלות הראויות לישראל, הנה לחרפתנו הנם בעמי הארצות אשר אנו ביניהם, לא בלבד בגרים אשר על זה אמרו זיכרונם לברכה: 'קשים גרים כספחת' מצד זה, אלא נוסף בזאת פעמים כמו שאמרו זיכרונם לברכה: 'כמקולקלים שבהם עשיתם, כטובים שבהם לא עשיתם', והביאו ראיה ממלך אדום אשר העלה בנו על החומה, וכן מעגלון מלך מואב, אשר קם מעל הכסא כאשר נאמר לו דבר א-לוהים לי אליך, וכן ממה שנאמר: 'כי עברו איי כתיים וראו, וקדר שלחו והתבוננו מאוד, וראו הן היתה כזאת. ההמיר גוי א-להים' - הנה הגויים, אשר אנו בהם, נלמד מהם הלבושים והגאווה, ולא נלמד מהם ההשקט בתפילה. אנו כהם לאכול מגבינתם ומיינם, ולא כהם על המשפט הצדק והיושר. אנו כהם לגלח זקן ולתקנו כהם, ולא כהם לבלתי היות בפיהם קללה ושבועה בשם ה'. אנו כהם ללכת לבתי מרתף ולבתי שחוק ולא כהם לבלתי הנקם ולבלתי שמור איבה בלב. אנו בהם לזנות את בנותיהם ולא כהם לישא וליתן באמונה ובצדק, באופן כי המידות אשר היו ראויות להיות במעלה יתירה בנו, הנה בא גוף אחר בינינו, לכן השמש וקבל אורן עד כי נתקיים מאמר חכמינו זיכרונם לברכה: 'כמקולקלים שבהם עשיתם, כטובים שבהם לא עשיתם', אם כן לא יתמהו על אורך ורוחב גלותנו כי ככוכבים היתה הקללה ולכן היא גדולה, אולם אם תאמר אין להם סוף וקץ חס וחלילה , על זה הבטיחנו ה' יתברך 'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים' , והוסיף 'לעולם ועד' לומר שלא תרדנה, ולא יכוסו בעבים, ולא יחשכם אור אחר ולא יושם גוף אחר לקבל אורם כי כולם יהנו מאורם כי יקבלו מאת ה' שנאמר ' כי ה' יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך'.

נחמה גדולה ומופת גדול עליה הראה לנו הנביא ירמיהו באומרו: 'חדשים לבקרים רבה אמונתך' - כלומר במה שאנו רואים, שאתה מחדש בכל בוקר ובוקר האורה, אחרי עבור החושך עב מן הלילה, 'רבה אמונתך' במה שהבטחתנו שאחרי עובי הצרות האלה תגאלנו, כי כן עניין השכל מבין דבר מתוך דבר, ומתוך העבר יתבונן העתיד להיות, ומשווה דבר לדבר ואומר כמו שהיה זה כן יהיה זה.
כמו כן אמר הכתוב: 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות' - כלומר אל תתמה על החפץ, איך תהיה הגאולה העתידה, 'כי כימי צאתך מארץ מצרים' אשר ראית תהיה מה זאת אתה מצפה, כי כמו שאז קרא ה' למשה ברעותו צאן חותנו במדבר והציל את ישראל על ידו, כן כאשר תגזור חכמתו יתברך, יקרא המשיח הנודע לו ויצווהו לפדות עמו.

'והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ' - אמר ה' יתברך לישראל גם כן במתן תורה, אך היא כוללת גם כן אל כל האומות, אשר יבואו להסתופף בצילה, כמו שאמר: 'כאן עמנו ואת אשר איננו פה עמנו', וזה במה שאמר: 'והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ', ובהיות שפתינו הקדושה כוללת ורומזת עניינים הרבה, הנה מכל מקום לא ישמש בלבד יותר מכל העמים כאשר פירשנו, אלא גם כן של כל העמים, כלומר אתם תהיו לי הסגולה, אשר אליה יתאספו כל העמים אשר ירצו להיות נסגלים ומאוצרים באוצר הא-לוהי יתאספו אליכם, כי אתם תהיו הסגולה, 'כי לי כל הארץ' - כלומר על אנשי הארץ, כי כן דרך לשון הקודש לקרות יושבי הארץ כמו 'וכל הארץ באו מצרים' ותשחת הארץ לפני הא-להים', וכמוהו הרבה, באופן כי הברית על פי ה' פתוח אל כל אשר ירצה להיכנס אליה, כמו שאמר 'עמנו ואת אשר איננו עמנו'.

'אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויים אדם' - רוצה לומר: אותו היחס עצמו בין האדם לבעל חיים, אותו היחס נמצא ביניכם לבין אומות העולם, רוצה לומר: על כללות האומות והוא הנצחיות והשארות כי כל שאר ההבדלים הם במקרים, שאפילו שלא ימצאו - לא יאבדו ישראל את צורתם והבדלם משאר האומות, אולם הנצחיות לבד הוא דבר עצמי וצוריי להם, שאם יאמר שצורתם והבדלם הוא היות בני ישראל ויוצאי חלציו, איך הדבר כן?! - כי כל איש משפחה או עם אשר התייהדו, ויכנסו לברית בתנאים אשר נכנסו ישראל: במילה וטבילה וקורבן - יהיו סגולת ה' ונחלתו, ויקרא בשם ישראל. ואם יאמר שישיבת הארץ הקדושה - זה שקר גמור, שקודם שנכנסו שם נבחרו, ואחרי צאתם ממנה נאמר: 'לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם'. ואם יאמר ששמירת התורה והמצוות - זה שאינו, שכבר ידענו הכלל האמיתי: 'אף על פי שחטא - ישראל הוא', ופסוק מלא הוא: 'והעולה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגויים, כמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן, חי אני ה' א-לוהים כי ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם' - רוצה לומר: אפילו ירצו להפר עולו יתברך, חלילה, על כורחם אמלוך עליהם ויהיו עמי, ואם כן הבדלם העצמי אינו תלוי בזה, שאם ישוער, חלילה, שכל ישראל יעברו בריתו, הנה עדין בסגולתם, וברור מזה נאמר בירמיהו: 'כה אמר ה' נתן שמש לאור יומם, חוקת ירח וכוכבים לאור לילה, רוגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו. אם ימושו החוקים האלה מלפני נאום ה', גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים'. אם כן אין צורת העם וסגולתו בקיום התורה כי על כל אשר יעשו יעמדו בסגולתם.