מקצת שבחו

הזהר בני שלא תהיה כפוי טובה כל ימי חייך, ואפילו מי שקדמך בעדשים תעשה לו פטומים, ועדיין אתה מחוייב לו, לפי שהוא קדמך, והמוקדם לא יושג. ואפילו מי שהקדים לך בשלום, אין אתה יכול לשלם שכרו, וכל שכן מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שעשה עמך כל טובות, שאתה רואה על פני האדמה, וכל מה שברא בעולמו בשבילך בראו.

ואל יאמר אדם: אין לי במה לפרנס את בני ובנות ביתי, ומאין יבוא אלי ליתן לעני. כל אחד לפי יכולתו הטובה, ומה שייתן יתן אותו בעין טובה, כי 'טוב עין הוא יבורך - אל תקרי יבורך אלא יברך'.
תורתנו אמרה: 'פתוח תפתח את ידך לאחיך לענייך'. הפסוק הזה כפל דבריו, במה שאמר: 'פתוח תפתח', אלא בא ללמדך: אם אתה פותח את ידך מעוני, סופך שתפתח אותו מעושר.
ולזה לא אמר הפסוק: תפתח פתוח, אלא אפילו אתה עני, ואין לך אלא 'פתוח' אחד, וממנו אתה נותן לעני, סופך להיפתח כמה פתחים מצד העשירות. ורבותינו זכרונם לברכה אמרו: 'אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה'. ואם אין לו מה ליתן יפייסו בדברים.

אם שמעת שיש במקום שום ברית מילה, לא תכנס לביתך עד שתשמע ברכות המילה. ועוד יש לך הנאה גדולה, שיתווסף בה הארה מאורו של מקום ברוך הוא, לפי שחכמינו זיכרונם לברכה אמרו שאליהו, זכור לטוב, נכרת לו ברית, שיהיה מצוי בכל מילה ומילה, ואינו בא למילה עד שיבקש מהקדוש ברוך הוא, שימחול עוונות אבי הבן והסנדק והמוהל. ואני אמרתי למה עושים הבשמים במילה? חכמינו זיכרונם לברכה והפוסקים אמרו: כדי שלא יתעלף הסנדק או המוהל. אך העניין כך הוא, הטעם שעושים הבשמים, לפי שבשעה שנכנס אליהו, נכנסה עמו הארה גדולה מאור השכינה, ובשעה שרואים נשמות ישראל הארה של השכינה, הבאה עם אליהו, תיכף ומיד רוצים להדבק עמה, לכך אנו עושים הבשמים. וזה העניין, ממש מעניין שמברכים על הבשמים במוצאי שבת.

ומה טוב ומה נעים, אם תחלק להם בכל שבוע די מחסורם, מלחם ובשר ומעות וקמח, כמו שעושים קהילות קדושות במערב יגן עליהם א-לוהים, קהילת קודש מכנסא, יגן עליה א-לוהים, וקהילת קודש פאס, וקהילת קודש תיאטווין, יגן עליהם א-לוהים, שבכל שבוע ושבוע, ביום חמישי וביום שישי, שמחלקים לעניים די מחסורם, אנשי אמת פרנסים וגזברים, ישמרם ויצילם א-לוהים, ובפרט קהילת קודש אלגזאייר, יגן עליה א-לוהים, כמה הם משתדלים בזה העניין, ובזה החילוק, ועיני ראו ולא זר, שאפילו הקידוש שולחים לבתי העניים מיין המשובח, ושולחים להם פת נקיה של סולת ובשר שמן, יותר ממה שהם אוכלים, וזהו עניינם ומעשיהם הטוב והישר, ונוסף על זה הכנסת אורחים ומתנות כפי מה שרואים בעיניהם, כך הוא מנהג כל בני המערב, וראיתי בעיני בקהילת קודש תוניס, יגן עליה א-לוהים, שמעשיהם הטוב והישר, אפילו כיבוס בגדי האורחים ואלו הם בני אברהם, כי בן רגלו של אביו.

'גדול הנהנה מיגיעו, יותר מירא שמים' - ודאי שמי שהוא ירא שמים, אינו אוכל גזל ואינו נהנה אלא מיגיע כפיו, ובשביל זה יקרא ירא שמים, ואם לא יהיה בו מידות אלו אינו נקרא ירא שמים. אלא נוכל לומר מהו פירוש 'הנהנה מיגיעו' - לפי שתלמיד חכם כל היום אינו עוסק אלא בהלכות ודינים ופוסקים, ולומד וחוזר ולומד עד שיאמר על איסור איסור ועל היתר היתר בלא טעות, אבל ירא שמים הוא מחמיר על עצמו, על כמה דברים שלא החמירו בהם חכמינו זכרונם לברכה, ולא אסרה אותם עלינו תורתנו, ואילו היה לומד כמה פעמים, ולומד הדין בגמרא, ואחר כך בפוסקים, ואחר כך בשולחן ערוך, לא היה מחמיר על עצמו, מה שהתירו חכמינו זכרונם לברכה. ועינינו רואות כמה כתות מאלו. לזה אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'גדול הנהנה מיגיעו' - רוצה לומר: שיגע ויטרח בדין כמה פעמים עד שיוציא לאור משפט הדין מעשהו, ולא כמו ירא שמים, שאפשר אפילו פעם אחת לא ראה אותו.

ומשאך ומקחך יהיה באמונת ה' א-לוהיך הן לבני עובדי כוכבים ומזלות הן לבני עמיך, והיה דיבורך לכל באמת ובתמים, ולא תגנוב דעת חברך או דעת שום בריה שבעולם, כי על הכל יביאך הא-לוהים במשפט, וכן אל תרמה אחד משותפיך אפילו במחשבותיך.

אם אתה יודע שיש חולאים במקומך, לך ובקש איזה איש חולה ובקר אותו, קודם שתגיע לביתך, כי זה מצווה רבה בידך. ואם ראית חולה שהוא עני, חון ורחם עליו, ממה שחננך בוראך, והליץ עליו טובה לאחרים ששומעים מדברך עליו, אולי יחונו עליו ממה שחננם בוראם, וה' יחון גם עליך.

אם זיכה אותך הקדוש ברוך הוא, ונתן לך מעט עושר וכבוד, והכנסת לביתך יהודים שמשים, לא תעבוד בהם עבודת פרך כי אחיך הם. ואל תבזה אותם, ותקרא להם עבדים כי ישראל כולם עבדי ה'.