חכם יאיר חפוטא

- ט"ו תמוז תשס"ג      

2 0 0 3 - 0      

חכם יאיר חפוטא

מקצת שבחו

חכם יאיר חפוטא נולד לאביו חכם משה ולאימו אסתר במרכש, במרוקו.
תורתו למד מפי חכם יעקב דהאן, ומפי החכם אברהם אביטבול, ומפי רבו, החכם מרדכי קורקוס, רבה של העיר מרכש, והוא נכדו של המקובל החכם מסעוד חפוטא, רב העיר בני מלאל. גדל בתורה והצטיין בלימוד הגמרא בישרות, עיון וסברא, וכל מי שרצה לדעת פשט אמיתי בסוגיה היה פונה אליו. כך נודע, שהכריע בין שני חכמי עירו, חכם דוד אלעסרי וחכם יהודה שושנה, בהבנת פשט לשון רש"י. 
חכם יאיר חפוטא שימש ראש השוחטים במרכש, וכסופר בין הדין של חכם משה זריהן. הוא התמחה במלאכת הכתיבה בכתב ישר ומיומן ובחצי קולמוס. היה כותב מכתבי פנינים, ביופי המליצה והחרוז. כתב את חידושי רבו, החכם מרדכי קורקוס, וכתב כמה ספרי תורה בכתב נאה ומהודר. 
חכם יאיר חפוטא שימש גם כרב וכחזן הקבוע של בית הכנסת הגדול (צלא לכבירה) לבית משפחת פינטו בשכונת המלאח של מרכש. 
חכם יאיר חפוטא נשא לאישה את מרת מסעודה, ונולדו להם בנים ובנות, בתוכם חכם אברהם חפוטא.
בשנת תש"ט (1949) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בבאר יעקב. משהוכר בגדולתו, מונה ע"י הראשון לציון, החכם בן ציון מאיר חי עוזיאל לרבה של העיר באר יעקב. אף חכם יאיר חפוטא עלה ממרוקו, שם את עיקר משכנו בבית הכנסת לעולי טריפולי, ומדי פעם היה מתפלל בבית הכנסת של המרוקאים והעיראקים. הוא הנהיג את בני עדתו על מי מנוחות. כולם אהבוהו וכבדוהו, וזכה לעמוד על משמר הקודש ושמירת השבת במסירות נפש, והצליח בזה בדרכי נועם. לא התערב בשום עניין פוליטי, ולא בשום מחלוקת מכל עניין שהוא.
נפטר ביום ט"ו תמוז תשס"ג (2003) ונטמן בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים, בסמוך לקברו של מרן החיד"א. בפתח תקווה, הנציחו את זכרו ע"י קריאת רחוב על שמו. אין בידנו חיבורים שכתב, בנו חכם אברהם חפוטא, הוציא לאור לאחר מותו בתוך ספרו 'ביכורי אברהם', חיבור בשם 'סנסן ליאיר', והביא שם, בתוך דברים אחדים על אביו, גם כמה דברים בשמו.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שמתשת כוחו של שאינו מבינה, אך למבין מוסיפה לו גבורה.
'לי עצה ותושיה, אני בינה, לי גבורה' - כשאני עוד בתחילת לימודי אני בבחינת 'עצה' - שאני עוד מתייעץ בלימוד תורה ועוד לא נהייתי למבין בה, אז התורה נקראת 'תושיה' - שמתשת כוחו של אדם, וכש'אני בינה' - שאני כבר התקדמתי ויש לי הבנה בתורה, אז 'לי גבורה' - אז התורה מוסיפה לי עוז וגבורה.
סנסן ליאיר בתוך ביכורי אברהם, עמ' 27, פתח-תקוה, הוצ' אחד, תשס"ד (2004).
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד חכמתם להכיר מכתבו של אדם חצי פניו.
'מכתבך הנחמד הגיע לנכון. ומאוד שמח ליבי כי הנך הודות לאל בחיים טובים ושלום, כי רק זה הוא כל ישעי וחפצי, אשר אליו אני נושא נפשי, שאתה בטוב המצב כעת, שבח לאל, ובראותי מכתבך, 'מעשה אצבעותיך אשר כוננת', יתאר חזות פניך לנגדי, יען אצלנו כתוב, מכתבו של אדם חצי פניו. אמרתי אני בלבי הפעם אודה את ה', הטוב והמטיב, מטובו לטובים, ובשמחת לבבך ישמח לבי גם אני.
סנסן ליאיר בתוך ביכורי אברהם, מכתב לבנו, עמ' 34, פתח-תקוה, הוצ' אחד, תשס"ד (2004).
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד לשאול בשלום רבו, בכל פעם ששולח אגרת לאביו.
על מה לא שלחת אגרת שלומים למורך ורבך, ראה מה שכתב הרמב"ם, זכרונו לברכה, בהלכות תלמוד תורה, פרק ב', וזה לשונו: 'כשם שאדם מצווה בכבוד אביו ויראתו, כך הוא חייב בכבוד רבו וביראתו יתר מאביו, שאביו מביאו לחיי העולם הזה, ורבו שלמדו חוכמה, מביאו לחיי העולם הבא'. אשר על כן, בכל פעם שתשלח לי האיגרת, צריך שתשלח לו גם כן איגרת שלומים בתוך המעטפה שלי. ועתה בני שמע בקולי, לאשר אני מצווה אותך. שתהיה הולך בדרכי היושר, ותהיה שוקד על דרך לימודך באופן מאוד נעלה. ותהיה מוצא חן וחסד בעיני א-לוהים ואדם. כל רואיך יהללוך סלה, וחזו עתידות למו כי גדול בישראל תהיה יהי רצון. אתה בני, שמח בגורלך הטוב, וברך את ה' על המתנה הטובה, אשר נתן לך.
סנסן ליאיר בתוך ביכורי אברהם, מכתב לבנו, עמ' 34, פתח-תקוה, הוצ' אחד, תשס"ד (2004).
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהיה וותרן בממונו, שהיה מותיר העודף למוכר העני.
'שאלוהו תלמידיו במה זכית לאריכות ימים? אמר להם: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מיטתי קללת חברי, ותרן בממוני הייתי. ... כגון: איוב שהיה ותרן בממונו, ומניח פרוטה לחנווני מממונו.'
וזה אני מעיד, כשהייתי קטן, הייתי מתלווה אתו לקניות, וראיתי הרבה פעמים, שלא קיבל עודף מבעל החנות, כי כשהחנווני היה מחזיר לו את העודף, היה אומר לו: אין צורך, תחזיק את זה לעצמך.' וכששאלתי אותו כמה פעמים: הרי מגיע לך עודף, למה אינך לוקח את העדף מהחנווני, והיה עונה לי: האיש הזה, המוכר, הוא עני ומצבו קשה, תצא לך מדין צדקה.
סנסן ליאיר בתוך ביכורי אברהם, עדות בנו, עמ' 33, פתח-תקוה, הוצ' אחד, תשס"ד (2004).
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שהיה מברך הבאים אליו, אף שלא הבין טעמו של דבר.
רבים היו באים להתברך ממנו, וגם לפני כן, אלו שהכירוהו מקרוב, העריכוהו עד מאוד, והאמינו בברכותיו. ולא פעם המקובל הא-לוהי, רבי מרדכי שרעבי, זכר צדיק לברכה, שלח לו אנשים, לקבל ממנו ברכה, והוא התפלא על זה, וטלפן אלי להגיד לי, מה עליו לעשות, ומה לו לזה, כי לא הבין טעמו של דבר, למה שלח לו אנשים להתברך ממנו, שהצדיק המקובל, רבי מרדכי שרעבי, הוא בעצמו יכול לברך אותם, ואז אמרתי לו לעשות רצון צדיק, ויברך אותם, ואז היה מעתיר עליהם ברכות מלב טהור.
סנסן ליאיר בתוך ביכורי אברהם, עדות בנו, עמ' 30, פתח-תקוה, הוצ' אחד, תשס"ד (2004).
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד לבנו שגלה ממקומו ללמוד תורה, שיקרב העת לשובו מאוד.
דע בני יקירי, כי יקרב העת מאוד, ולא תהיה עגום על עיכוב הד' שנים, כי הימים והלילות והרגעים יעופו כציפורים, וכיום אתמול כי יעבור, ואם נצרכת לכסף, הודיעני ושלח לך כמו שתרצה.
סנסן ליאיר בתוך ביכורי אברהם, מכתב לבנו, עמ' 34, פתח-תקוה, הוצ' אחד, תשס"ד (2004).