מקצת שבחו
חכם מסעוד ריוח נולד לאמו ולאביו יעיש בשנת תרס"ח (1908), בכפר אסכורא, הסמוך לעיר מרקש שבמרוקו.
בשנת תרע"ח (1918) עם היווסדה של ישיבת 'אור התורה' במרוקו, חכם מסעוד ריוח הגיע לישיבה, והחל ללמוד בה. בהגיעו לגיל מצוות עבר ללמוד בישיבת 'עץ חיים' בראשות חכם מנחם כהן.
בשנת תרפ"ה (1925), בהיותו בן שבע עשרה חכם מסעוד ריוח הוסמך לרבנות על ידי רבו חכם מנחם כהן.
חכם מסעוד ריוח חזר לכפר אסכורא, ושם נשא לאישה את עליזה דהאן, בתו של רב המקום חכם יוסף דהאן.
לימים חכם מסעוד ריוח עבר להתגורר בעיר הבירה רבאט, שם הקים תלמוד תורה וישיבה קטנה. חכם מסעוד ייסד שיעורי תורה גם לילדי הקהילה שלמדו בבתי הספר הלא יהודים. וועד הקהילה ראה ברכה בפעילותו, וסייע לו בבניית בניין מפואר ורחב ידיים.
בנוסף לפעילותו החינוכית, חכם מסעוד ריוח נבחר על ידי חכם רפאל אלנקוה וחכם יהושע בירדוגו לשמש בקודש כראש השוחטים, וכרב האחראי בבית הדין שבעיר על ענייני הקידושין והגיטין.
חכם מסעוד ריוח ביקר בארץ ישראל מספר פעמים. באחד מביקוריו בשנת תשי"ז (1956) יצר קשר עם חברת רסקו לשם רכישת קרקע והקמת מושב בסמוך לרמלה. באותה שנה מרוקו קיבלה את עצמאותה, חכם מסעוד ריוח נחשד בקשרים עם מדינת ישראל. בחסדי ה', אחד מתלמידיו של חכם מסעוד, ששירת במשטרה המקומית, הודיע לו מראש על חיפושים, שיעשו בביתו, ובכך סייע לו להינצל מהחשדות שהופנו כלפיו.
בשנת תשכ"ב (1962) חכם מסעוד ריוח עלה לארץ ישראל. בתחילה ישב בעיר לוד, בה כיהן חבר נפשו חכם יצחק אבוחצירא כרב ראשי.
בשנת תשכ"ה (1965) הוזמן חכם מסעוד ריוח לשמש כרב הישוב שלומי, תפקיד בו שימש עד יום פטירתו.
בשלומי ייסד יחד עם חכם דוד דנינו ישיבה וכולל, שם גם לימד.
חכם מסעוד ריוח נתבקש לישיבה של מעלה ביום י' לחודש אדר, שנת תשל"ט (1979), ונטמן בעיר בני ברק.
לאחר פטירתו הוציא נכדו ספר 'זיכרון אשר', ובו מאמרים ודרשות מפי חכם מסעוד ריוח.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד לאדם שידבק עצמו בציבור, ובזה זוכה לחנינה הכללית.
כדי שהאדם יוכל להיות בטוח בסליחה וחנינה בראש השנה ויום הכיפורים, מה יעשה? –
יאחד וידבק עצמו בציבור, עם העם כולו, כי באחדות הוא זוכה לחנינה הכללית בזכייה של י"ג מידות האמורות בתורה. וכמו שאמר הושע: 'חבור עצבים אפרים הנח לו' – פירוש: כשישראל היו מחוברים יחד מחל להם הקב"ה על הכל.
וזהו שמצינו בגמרא יומא: שמקדש ראשון חרב מפני ג' דברים שהיו בו: עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים. והמקדש השני שהיו עוסקים בתורה ובמצוות ובגמילות חסדים, מפני מה חרב? - מפני שהיתה בו שנאת חינם. ראשונים שנתגלה עוונם נתגלה קיצם, אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קיצם - כלומר עבירות שהיו במקדש הראשון הכל ראו אותם והכל ידעו והכירו מפני מה נענשו. אבל המקדש השני שהיתה בו שנאת חינם, והוא דבר שבלב ולא נתגלה אלא ליודעי תעלומות, ובוחן ליבות וכליות, לפיכך מידה כנגד מידה לא נתגלה קיצם.
לכן התרופה לזה היא התקרבות הלבבות, להיות כולם באחדות אחת, ואף כאשר צריך לקיים מצוות 'הוכח תוכיח', יעשה זאת לא מתוך שנאה, אלא 'טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת'.
חכם מסעוד ריוח , זיכרון אשר, עמוד נ'. הוצאה פרטית, נדפס בבני ברק. תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שם האדם מלשון אדמה, והוא מחייבו להוציא פירות.
השם אדם הוא מלשון אדמה, שממנה נוצר. וזה מחייב את הבן אדם, שהנה: כמו שהאדמה מוציאה אל הפועל, מגדלת אילנות וצמחים העושים פירות - כך התביעה מהאדם שיוציא פירות מן הכוח אל הפועל. ועיקר תולדותיהם של צדיקים המה מעשים טובים, והם הנקראים פרי, כמו שנאמר: 'אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו'. וכתוב כך: 'ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו'.
חכם מסעוד ריוח , זיכרון אשר, עמוד צ"ו. הוצאה פרטית, נדפס בבני ברק. תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד ברכת אברהם בכל אומות, שהושוו כולם להמליכו.
'וה' ברך את אברהם בכל' - עיין שם בילקוט פירוש: שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו. ועוד מצינו שאמרו לו בני חת: 'נשיא א-לוהים אתה בתוכנו'. ועוד נאמר שם: 'אל עמק השווה עמק המלך', ושם במדרש: שהושוו כל האומות, והמליכו את אברהם עליהם לנשיא א-לוהים וקצין.
חכם מסעוד ריוח , זיכרון אשר, עמוד ס"ד. הוצאה פרטית, נדפס בבני ברק. תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' משורר פיוט לקרב יום הגאולה.
יונתי אל תיראי מנשרים, אשמורך בחדרי חדרים, לא תנודי עוד ביערים, אקבצך מכל עברים. הגלות שכח ממני ששון, כי גרתי בין דישן ודישון, אב רחמן גרפני נחל קישון, ימים ולילות לא יכולתי לישון. הלנצח תעזוב נפשי לשאול? ידעתי כי אין בלתך לגאול, שמע את תפילתי חיש בקול, ולא תנני למעול בך מעול. אל תדאגי בת עדינה, קרוב יום ועלייך רעננה, יבוא גואלך ואת שאננה, שובי אלי.
חכם מסעוד ריוח , זיכרון אשר, שער השירה, עמוד קי"א. הוצאה פרטית, נדפס בבני ברק. תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד המנהג לשורר פיוט חדש לכבוד חתן הבר מצווה.
לכבוד שמחה מפוארה, למתחנך במצוות התורה, משפחת אביחצירא, דניאל בן שלום נקרא. בננו זה מתחנך, בשתי מצוות בערך, לפניהם חובה לברך, לבורא עוטה אורה. גורש יצרא דעבירא, במצוות ה' ברא, לא יפחד ולא ירא, מכל רעה ומכל צרה. היום קדוש הוא לו, יצר הטוב יבוא לו, ילווהו בכל מפעלו, וא-לוהיו יעזור לו בעזרה. ישמח בו אביו ואמו, וה' א-לוהים עמו, כדניאל בלילו ויומו, ותזרח עליו האורה. היום יגרש כל משחק, וכל דבר רע ירחק, יעבוד רק שוכן שחק, האל נותן התורה. שמחה זו נעימה, בתורת ה' תמימה, חוקת מימים ימימה, כן כתוב בתורה.
חכם מסעוד ריוח , זיכרון אשר, שער השירה, עמוד קי"ב. הוצאה פרטית, נדפס בבני ברק. תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מחבר קינה על השואה בערי אירופה.
איך שממו קהילות, בערי אירופה הגדולות, כל עין תדמע כנחלות, על גוויות כנבלות.
טף וישיש, ילדה ואישה, נרצחו ונשרפו בלי חמלות. ...
כולם זעקו מרה, על השקפת הגזרה, ובא מצוקה וצרה, מי זה בא מאדום, מבצרה.
חכם מסעוד ריוח , זיכרון אשר, שער השירה, עמוד קט"ו. הוצאה פרטית, נדפס בבני ברק. תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
