מקצת שבחה

משפיל גאים השפיל כל מלכי ארץ. הרים ליבות עמים ויבא קרץ. אל כל ערי מבצר פרץ על פרץ. הרווה מדם אדם זוחל ושרץ: חוגר כל איש חרבו זקן ונער. יישא קולו לטרוף מחייתו יער. צועק להיות חופשי חכם ובער. כי כל סאון סואן מים בסער: לפרוק מעול כבד מוטל עלימו. ירצו חכמי לבב, ובכל חילמו. ירהבו את מלכם כי סר צילמו. קרב קיצם אשר נגזר עלימו: לא כן עבדי האל, גיבורי חיל. יילחמו את יצרם יומם וליל. את עול צורם ישאו, גם ישגו חיל. דומה דודי לצבי ולעופר איל: שופר גדול ייתקע יביא בן פרץ. צמח צדיק יצמח, יפרוץ בארץ. צורם ירפא צירם, יגדור כל פרץ. כי ה' מלך תגל הארץ:

דרשו תורת אל חי, כי בה מרגוע. תמצא נפש עייף, נוטה לגווע. בה יתנשא שפל, אוהב לשמוע. רזי מפעלות אל, בשמי שמיים: ... כושל בעוונו, עובר על גשר. רעוע, מתמוטט, דואג לשוח. תתמוך יד הנופל, יודע פשר: ויצא יצחק, בשדה לשוח. ישיב אל אל רוחו, נפשו תנוח. בין צדיקי עולם, לו ידות עשר.

ואלה דברי רחל, בבוא לאוזניה כי שמה נזכר לתהילה בדברי הימים: אוי לי תאמר נפשי, כי מר לי מר. טפח רוחי עליי ואתיימר. שמעתי קול אומר - שירך נשמר: מי כמותך רחל לומדת שיר? רוחי ישיב אליי, ריחי נמר. גולה אחר גולה, עורי סמר. טעמי לא עמד בי, כרמי זומר: מכלימות אפחד, לא עוד אשיר. אפנה צפון, דרום קדמה וימה. דעת נשים קלה, לזאת הורמה. חכמת סופרים תסרח אחר כמה שנים, הן עתה למה: יזכור מכלב מת כל עיר כל פלך. אין חכמה לאשה כי אם בפלך.

כבוד מעלת רבי שמואל דוד, בן-דודי ומשפחתו היקרה, ה' ינחמם לעד יחיו ובירושלים ינוחמו. בעברי בעמק הבכה, אם לכתוב אליך אם לא, על כי יראתי להוסיף על צערך כרעי איוב. שמעתי מפי קרובנו מרדכי הכהן, ישמרהו צורו ויחיהו, כי חפצת לאיגרתי, על כן אמרתי הנה באתי במגילת ספר לסעדך, ותהי זאת נחמתך. כי הבחור הנעים נפטר בכבוד על מיטתו כדרך כל הארץ, והניח אחריו שם טוב ... ורחוק המקום בין האמת הא-להי לשקר האנושי, כי האמת יורה דרכו, ולדרוש ולחקור על הוודאי יזיק ולא יועיל. כמו בריא, אולם השותה רפואות בלי צורך. ובזה אתחנן אל ה' שישיב את שבותך ויברך אותך, כמו שברך את אחרית איוב מראשיתו, ואורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך.

מודיעים אנחנו ומעידים עדות נאמנה, שבאה לפנינו היום, שהוא שלישי באב רביעי בשבת שנת אלפיים ומאה ועשרים ושבע למניין שטרות, בתולה כשרה זו ששמה רחל בת ברוך לוצאטו, וכן אמרה לנו: היו עדים של דבר זה שאומר לכם: עתידים בני ישמעאל לסדר סדרי קרבה עם בני אשכנז, ועל כן הנני מבקשת ברצון נפש בלא אונס, ללכת ללונדון העיר הגדולה היושבת על חוף הים הגדול, ואתם תודיעו לדור אחר שיקום מדור אחר, שאני השכלתי על דבר זה בטרם נתאשר. וכה תאמרו לכל איש קרוב שישמרו לנפשותיהם מסכנה רבה, והכל שריר וקיים. ברוך לוצאטו עד, שמואל דוד לוצאטו עד.

אם נמצא איזה דבר בספרי הקבלה שלא כרצוננו, נתלה הדבר בטעות סופר או הדפוס, או קוצר דעתנו. ולא נטיל מום ב'קדושים אשר בארץ המה', ואין ליבם די השיב. ואם יש מי שהצרעת זרחה במצחו, ישמע נא תחינתי ויעטה על שפם, ולא יטמא אחרים. ולמה לנו לתור אחר עץ הדעת טוב ורע, ניקח מעץ החיים היא למחזיקים בה ונאכל ונחיה לעולם.