מקצת שבחו
חכם חיים חורי נולד בתשרי תרמ"ה (1885) לאביו אברהם זקן ולאמו מבירכה והוא בן יחיד, באי ג'רבה. בצעירותו למד אצל
חכם משה זקן מאזוז וחכם פראג'י עלוש, ובמקביל עבד בדפוס.
בשנת תרס"ג (1903), בהיותו בן 18 הוסמך לרבנות והתמנה למורה ושליח ציבור בקהילת גאבס, בדרום תוניסיה. בהמשך חזר לגרב'ה והחל לכהן כרב וכדיין. בשנת תרפ"ז (1926) נקרא הרב לחזור ולשמש כרב בגאבס בעקבות עזיבתו של רבה של הקהילה חכם יצחק בוקבוזה.
חכם חיים חורי הרב חורי נישא פעמיים. מאשתו הראשונה נולדו לו שתי בנות ומאשתו השנייה נולדו לו שבעה בנים וארבע בנות. חלקם נפטר בגיל צעיר מאוד.
חכם חיים חורי הקים את ישיבת 'תורה וחיים' וכן מוסדות צדקה וחסד. חכם חיים חורי דאג לעניי הקהילה, עסק בחינוך ובהדפסת ספרים והפצתם, וייסד קופה מכספי ציבור למימון הוצאת ספרים לאור. חכם חיים חורי הקפיד להיות תמיד ראשון התורמים על מנת לשמש כדוגמה ונודע כדרשן בחסד עליון.
במלחמת העולם השנייה, הנהיג את קהילתו בגאבס, תחת השלטון הנאצי.
חכם חיים חורי היה ידוע באהבתו לארץ ישראל, לחכמיה ולשליחיה. היה מחברי אגודת 'עטרת ציון' שעסקה בלימוד השפה העברית ובעבודת אדמה כהכנה לקראת עלייה לארץ ישראל. חכם חיים חורי תמך באופן נלהב בעלייה לארץ ישראל, וביתו שימש כתחנת מעבר לעולים בלתי-לגאליים מטריפולי לארץ ישראל.
בשנת תשט"ו (1954), בהיותו בן שבעים, זכה ועלה לארץ ישראל. חכם חיים חורי התגורר תקופה קצרה בבית בנו בבני ברק, ולאחר מכן התיישב באר שבע.
חכם חיים חורי תרגם ספרים רבים ביניהם 'ציפורן שמיר' למרן החיד"א ז"ל, וחיבר שלושה ספרים: 'דרך חיים' - על התורה והש"ס; 'חסד ואמת' – דרושים וביאורים לזכר חכמים שונים ו'נפלאות גדולות'.
כשנתיים לאחר עלייתו ארצה בכ"ה באייר תשי"ז (1957), השיב את נשמתו ליוצרה ונקבר בבאר שבע.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מפרש שהגאווה מביאה למחלוקת והיא מכשול להורות שלא כדין
'שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול' - והנה שידוע שמידת הגאווה, היא מביאה לידי מחלוקות רבות - שמצד גאוותו, יהיו שונאים אותו.
ואין כן אם יש שלום ביו תלמידי חכמים, בוודאי שיש להם מידת הענווה, וזהו 'שלום רב לאוהבי תורתך', שהם תלמידי חכמים ואין בידם שום מחלוקת.
ועל ידי זה - 'ואין למו מכשול' - להורות שלא כדין ושלא כהלכה, שמכיוון שאוחזים מידת השלום, מוכרח שקנו כבר מידת הענווה, וכיוון שהם ענווים - תלמודם מתקיים בידם ואינם שוכחים לימודם.
חכם חיים חורי , חסד ואמת, דף כ' עמ' ב' דפוס דוד עידאן, ג'רבה, תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מפרש 'שומר אמונים' על עניית אמנים, שבזכותם קרבה הגאולה
'פתחו שערים ויבוא גוי צדיק, שומר אמונים' - כאשר תראה שבברכת 'המחזיר שכינתו לציון' ובברכת 'הפורס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים', אינם עונים אמן, ואם עונים אינם מאמינים בה בלב שלם ובנפש חפצה, שזה מראה שאינם חפצים בגאולה והן בעוון ניצחה מידת הדין ונתבטלה הגאולה.
וזהו אומרו 'פתחו שערים ויבוא גוי צדיק', - לארצו ולנחלתו כי קרבה גאולתו והוא בשביל שהוא 'שומר אמונים' - שעונה כל אמן בכל כוחו וכוונתו. ואמר אמונים לשון רבים - לרמוז לשני אמנים הנזכרים.
חכם חיים חורי , חסד ואמת, דף מה' דפוס דוד עידאן, ג'רבה, תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מבאר למה הקב"ה חולק מכבודו לזקנים
מצינו שהקב"ה חלק כבודו לזקנים - נראה לפרש שהוא בא ללמד דעת את העם - להאמין בהישארות הנפש כי היא עיקר ויסוד תורתנו הקדושה.
ולכן הקב"ה מחלק כבודו לזקנים בכל מקום - שלא תאמר אבדה תקוותנו, ויום או יומיים, חלף הלך לו, והנראה איננו - שאין זה אמת.
אלא בכל יום ויום הוא מתקרב לעולם האמת, ולחיים נצחיים בהשארת הנפש, ואף לעתיד לבוא, הקב"ה מחלק כבוד לזקנים. ...הזקן, שהשלים ימי שנותיו, הוא מת בנשיקה ע״י השכינה.
חכם חיים חורי , חסד ואמת, דף מ"ה, דפוס דוד עידאן, ג'רבה תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מבאר מדרגה העליונה במידת החסד
ומכלל המידות הטובות, להיות רב חסד ומרבה להטיב - כי סימן מובהק ואמיתי הוא. כי הנוטה תמיד להטיב עם זולתו, ואף כי בעת ובעונה אשר לא יקבל ממנו כל תועלת, הנה זה להוראה נכונה ונאמנה - כי הוא איש טוב ובעל לב טוב. כי כלל גדול מסור הוא בידינו 'מדרך הטוב להטיב'.
ובזה מדרגות שונות זו מזו - עד כי תימצא היותר טוב, נוטה במידותיו ודעותיו להטיב, גם לאשר הרע לו מלפנים, ומלבד כי אינו נוקם ונוטר, לעשות כמעשהו, וגמולו לא ישלם לו, עוד בה כי דעותיו ומידותיו מושכים אותו להטיב עימו. צר לו בצרתו, מתאווה ומייחל להושיעו, אם רק לו יכולת. וכן ממידתו הטובה לבל ייחל לתשלום גמול חסדיו, כי רב חסד הוא.
ואין הבדל אצלו בין עשיר לעני, בין גיבור לחלש, בין אשר לו היכולת לתת לו תודה וברכה לאשר היכולת לו, ותמיד תהילתו בפיו - כי חסדיו הרבים, הנה הנם, ממעמקי רצונו המוחלט, בלתי כל תוחלת ותקוות גמול. ובל יביט אל מקבל חסדו, רק אל עצם החסד והטוב, אשר יעשה הוא.
וחסד כזה הוא באמת חסד של אמת כי שאר החסדים רק כדרך מקח וממכר מקנה וקניין בתתו לרעהו דבר זה וממנו יקבל זולתו.
חכם חיים חורי , חסד ואמת, מבוא, דפוס דוד עידאן, ג'רבה תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מספיד למקובל הא-לוהי הרב דוד הכהן
הרב ז"ל היה סבלן גדול אם בעת לימודו לתלמידים - גמרא ואינם מבינים, והיה הרב ז"ל חוזר ושונה, כמה וכמה פעמים, עד כי יבינו כראוי. אם בעוברם על רצונו והזהרתו, אשר היה מנהל אותם לאט לאט, כל תלמיד ותלמיד כפי ידיעתו ורוחו, בלתי שום כעס והקפדה.
אם עם בני ביתו, בכלל ובפרט - אחד האיש ואחד האישה. אם עם רעיו ומיודעיו - אחד חכם ואחד תם. אם עם שאר הקהל הקדוש, באופן שהיה מעמיס על עצמו, וסובל וכן חוזר וסובל, עד כי כמעט זכה למידת הנשתוון - והכל שווה אצלו, אם יתנגדו לו חס ושלום או יעשו את חפצו ורצונו.
חכם חיים חורי , חסד ואמת, דרוש ל"ב, ף קכ"ג, דפוס דוד עידאן, ג'רבה תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' לשמוח בהילולת רשב"י ולעלות לקברו ביום זה.
נוהגים פה - העירה גאבס, לדרוש בליל ל״ג לעומר, בשבחי רבי שמעון בר יוחאי ...ונהגו ישראל לכתת רגליהם, מאתר לאתר, עד מקום כבודו היא מערת מירון, ושמחים בהילולא שלו ...ומניחים נכסיהם ובוטחים בה׳, כאשר עשה עמנו נסים ונפלאות בקריעת ים סוף - כן יעשה עוד.
חכם חיים חורי , חסד ואמת, דרוש י"ג, דף ל"ו-ל"ז, דפוס דוד עידאן, ג'רבה תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'
