מקצת שבחו

'תניא אבא בנימין אומר: אין תפילה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר: 'לשמוע אל הרינה ואל התפלה' - נראה שאין כוונת אבא בנימין לומר, שכל שאינו מתפלל בבית הכנסת אין תפילתו נשמעת, שלכאורה כן משמע שאמר: 'אלא בבית הכנסת', אלא שכוונתו שאם מתפלל בבית הכנסת, אזי אף אם אינו ראוי לפי מעשיו שתשמע תפילתו, מכל מקום בזכות המקום הקדוש תשמע תפלתו. ואכן גם כן שאם צדיק יזדמן לו להתפלל בבית, שהקדוש ברוך הוא ישמע תפילתו. ולכך נקט: 'אדם' - שמדבר על כל האנשים. והנה מלשון שכתב: 'אין תפילה של אדם נשמעת' - שנקט בלשון יחיד, שמשמע שאם מתפלל עם הצבור, אף שאינו בבית הכנסת, נשמעת התפילה.

'כל פרשה שנאמרה ושנשנית, לא נשנית אלא בשביל דבר חידוש שנתחדש בה'. - וגם בחגיגה בדף ט' עמוד ב: 'אינו דומה שונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחד'. גם בסנהדרין דף צ"ט סוף עמוד א: 'הלומד ואינו חוזר כזורע ואינו קוצר'. גם בברכות בדף מ' ובסוכה בדף מ"ו על הפסוק: 'אם שמוע תשמע' - אם שמוע - בישן, תשמע - בחדש. רש"י מפרש בסוכה דף נ"ו יסוד גדול. אומר: כמה שאדם חוזר על הלימוד שלו, כמה שיותר יחזור לאחור, ככה יוכל להתקדם יותר. אמרתי: זה כמו כדוגמת אדם שמושך בקשת, כמה שימשוך את המיתר לאחור, ככה החץ, כן, הפונקציה של המעוף של החץ תלוי במשיכה.

'תניא רבי דוסא אומר: ימות המשיח ארבע מאות שנה. כתוב כאן: 'ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה', וכתוב שם: 'שמחנו כימות עיניתנו'. עיין שם. והנה סופי תיבות של 'ארבע מאות שנה' הם 'עתה'.
ובא הרמז למה שאמרו במסכת סנהדרין: אם זכו בני ישראל על ידי מעשים טובים, אזי 'אחישנה' לגאולה. ואם חלילה לא זכו, 'בעתה'. עיין שם. ובא הרמז: 'ארבע מאות שנה' - סופי תיבות 'עתה', וכנזכר לעיל, לרמוז שאם לא כן, אז משך זמן השעבוד הוא ארבע מאות שנה. ואולם, אם זכו אזי אחיש את ה'בעתה', ויופחת מהארבע מאות שנה.

'מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית א-לוהים וזה שער השמים' - פירש רש"י בדיבור המתחיל: 'וזה שער השמים' - מקום תפילה לעלות תפילתם השמימה. עד כאן לשונו. והנה כתב הגאון הרב חיד"א, זכרונו לברכה, בספרו 'קשר גדול' בשם רבנו האר"י, זכרונו לברכה: מנהגי שורשי התפילות אין לשנות ממנהג הקדום, כי י"ב שערים כנגד י"ב שבטים, ותפילות כל אחד עולה בדרך אחד. עד כאן לשונו. ובא הרמז במה שכתוב: 'וזה שער השמים' - תיבת 'זה' עולה בגימטרייה י"ב - רמז לי"ב שערים בשמים המכוונים כנגד י"ב שבטים, וכנזכר לעיל.

כל פעם הייתי מתאווה לראות מה החידוש שיתחדש לי היום, מרוב הרגל. כותב רבינו יונה בשערי תשובה: 'הרגל על כל דבר נעשה שלטון', לפעמים מתוך הרגל הכל היה בטבעיות, וכל פעם היה עולה לי חידוש אחר, רק הייתי מתפלא מה החידוש שיצמח היום. ... כל פעם מתוך כיסופים וגעגועים וחשק וחמדה ותאווה וגירוי ושיסוי ולהט ותבערה למצוא לחפש ולגלות. ...
יש משנה בפרקי אבות פרק ב משנה ח: 'רבי אליעזר בן הורקנוס היה בור סוד שאינו מאבד טיפה'. אומר על מה ולמה, זכה רבי אליעזר בן הורקנוס להיות בור סוד שאינו מאבד טיפה. למה? מה הסיבה? - לא מצאנו לשום חכם אחר בש"ס ככה, כן, אומר: 'לפי שכל מה שלמד מרבותיו למד בחשק', למד בתשוקה. וזה יסוד גדול. כל דבר שאדם עושה אותו מתוך חשק, מתוך רצון, זה ערובה.

אמר לי רבי ינון חורי עליו השלום: זה מה שאתה עשית בספרים של 'אור החמה', אתה ריכזת את החלק הכי משובח, את החלק של העשר אחוז, בשלוש מאות הספרים, בזה. לכן הרבה לומדים בהם והרבה הוגים בהם, כך אמר לי רבי ינון חורי עליו השלום. ...
רבותינו שבשמים ובארץ יעשו יתפללו עליך, וודאי שאתה עושה להם נחת רוח, זה טובה נצחית, 'גדולים צדיקים מיתתם יותר מבחייהם', בחולין בדף ז עמוד ב, 'גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת'. ...
התקשר אלי לפני שבועיים, רוצה להזמין אותי להיות סנדק. מה העניין. אמר לי, כבוד הרב זמן קצר אחרי שלקחתי אשתו הלכה לרופאה אמרה לה שהיא בהריון. אבל מה החידוש. טוב, הריון, הריון. הרופאה הייתה רופאה חרדית, אמרה לה מבחינה רפואית, הנוסחה הרפואית היא לא יכולה לעולם להתעבר, משהו בהורמונים השתבש שמה. אין. לא שייך שתתעבר. שזה כנראה גם היה חסימה של שלוש שנים מוחלט. 'תעמוד מלדת'. עמידה מוחלטת. אין. אמר מבחינה רפואית לא שייך שתהיה בהריון, אין דבר כזה. אמרתי, לא ידידי, התורה מעל הרפואה, מעל הכל. ...
אז מי יודע מבן רבותינו חכמי ג'רבא ותוניס ואגפיה, מספיק שאחד מהם למד תורה לשם שמים, מעיקרא, שהרי כולם בסופו של דבר למדו לשם שמים, אבל נניח שהיה מראש לשם שמים, שהקדוש ברוך הוא משדד מערכות שמים בשבילו, אז גם אם מבחינה רפואית היא לא תיכנס להיריון, בזכות שאותו חכם שדובבו שפתותיו, הוא התפלל ונענה, וזה פשוט. זה ממש ככה