1772-1699חכם צדקה חוצין (הראשון) נולד בשנת תנ"ט (1699) בארם צובה, היא העיר חאלב שבסוריה, לאימו ולאביו חכם סעדיה. מאחר וכל הילדים, שנולדו להוריו, נפטרו בינקותם - החליטה אמו, להשאירו בפתח בית הכנסת. נשיא בית הכנסת מצא את התינוק, ולאחר שדרש בדבר, נודע לו - כי זהו בנו של חכם סעדיה, שבניו אינם מתקיימים. ברחמיו על התינוק גידלו בביתו, וכאשר גדל שלחו ללמוד אצל חכם רפאל שלמה לניאדו.
חכם צדקה חוצין, נודע כבקי בתורה ובקבלה, כבר בנערותו. רבנים מארצות שונות פנו אליו בשאלות הלכתיות, ובגיל 36 השתתף בדיונים הלכתיים יחד עם זקני החכמים בארם צובא.
בשנת תק"ג (1743), בעקבות מגפת הדבר, אשר הפילה חללים רבים בעיר בגדאד, פנה נשיא הקהילה בבגדאד - ר' משה מרדכי, אל חכם רפאל שלמה לניאדו בחאלב, שיבחר את אחד מטובי החכמים בעירו, כדי שיכהן כרב קהילת בגדאד. חכם צדקה חוצין נבחר לתפקיד, ונתמנה לראש חכמי בגדד.
חכם צדקה חוצין האריך ימים על ממלכתו בבגדד, שנמשכה 30 שנות כהונה. הוא חולל מהפכה בחיים התורניים, פעל לבניית בתי כנסת, מקוואות ובתי מדרש, ייסד שיעורי תורה, תיקן תקנות, והתקין מנהגים שונים אותם נוהגים יהודי עיראק עד היום. הרבה גבולו בתלמידים, ובזכותו התרבתה תורה בעיר.
חכם צדקה חוצין היה מגדולי המשיבים בהלכה שבדורו. היה נושא ונותן בהלכה ובאגדה עם כמה מגדולי דורו שהזכירו אותו בספריהם. מלבד גדולתו בנגלה, היה גם מקובל ובקי עצום בכתבי האר"י.
במהלך חייו כתב חיבורים רבים, רק חלקם נדפסו. חכם צדקה חוצין שלח חיבורים מכתבי ידו, מבגדד לארם צובא על מנת להדפיסם בוונציה, אולם בדרך הם נבזזו ע"י שודדים. בין ספריו שנדפסו: 'אורח צדקה' ו'מעיל הצדקה' - על ארבע טורים; 'מעשה הצדקה' ו'צדקה ומשפט' - שו"ת; ו'עבודת הצדקה' - פירוש על התורה.
בסוף שנת תקל"ב (1772) דבר כבד פרץ בבגדד. שלושה מחמשת בניו, נפטרו במגיפה. דרשתו ב'שבת שובה', הפכה למספד על בניו ועל הנפטרים הרבים במגיפה. כעבור ימים אחדים, אף חכם צדקה חוצין חלה במגיפה, והשיב את נשמתו ליוצרה בו' תשרי תקל"ג, ונטמן בבגדאד.
