'כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך, השם גבולך שלום, חלב חטים ישביעך' - אפשר לפרש שהנה 'השם' ראשי תיבות: שקידה או שמירה מניין המצוות או הנהגות מוסר או מידות או הלכות מצוות, לרמוז בזה שעל ידי כל הלימודים הללו, שהם עיקר גדול לעבודת ה', בכלל ובפרט, וגורמים שתבוא הגאולה, במהרה בימינו אמן. ו'בונה ירושלים נדחי ישראל יכנס' - כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, ועבודת ה', בכלל ופרט, היא קודמת לעיון הגמרא בפלפול וחריפות.