מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שלא ימנע מלהיטפל בעני בשל גדולת מעלתו, וייקר ערכו.
'תן לו משלו שאתה ושלך שלו', וכן בדוד הוא אומר: 'כי ממך הכל ומידך נתנו לך'. הכוונה, כי העשיר אינו רוצה ליטפל בעני, לתן לו משתי סיבות: האחת - באומרו, וכי אני יקר הערך וגדול ליהודים, ואתטפל עם איש נבזה וחדל אישים?! והשנית - באומרו, מה אני מחסר ממוני, לתת לאיש אשר לא עמל בו?! - לזה בא התנא להזהיר: 'תן לו משלו' יתברך, 'שאתה' - דהיינו גדולת מעלתך, 'ושלך' - דהיינו: ממונך ועושרך, 'שלו' יתברך. וכן בדוד הוא אומר: 'כי ממך הכל' - דהיינו: הגדולה והכבוד, 'ומידך נתנו לך' - דהיינו: הממון.
חכם יצחק אברהמי , אמרי קדוש, דרוש ט"ז, דף ק"ו ע"א, דפוס מכלוף נגאר ובניו, סוסה, תשי"ט (1959) מתוך 'החכם היומי'