חכם סלמאן מוצפי
חכם יצחק נוניש בילמונטי
החכם היומי על לוח השנה:
< טבת ה'שפ"ו January 1626 >
אבגדהוש
    ג/1ד/2ה/3
ו/4ז/5ח/6ט/7י/8יא/9יב/10
יג/11יד/12טו/13טז/14יז/15יח/16יט/17
כ/18כא/19כב/20כג/21כד/22כה/23כו/24
כז/25כח/26כט/27א/28ב/29ג/30ד/31

מקצת שבחו

חכם סלמאן מוצפי נולד לאמו פרחה ולאביו חכם ציון מאיר בשנת תר"ס (1900) בבגדאד, עיראק.
ראשית תורתו למד מפי אביו, שהיה מוליכו לבית הכנסת כבר מגיל שנתיים, ובגיל חמש החל בלימודיו ב'מדרש תלמוד תורה'. בשנת תרס"ט (1909) נפטר ה'בן איש חי', החכם יוסף חיים, ובאותו היום קיבל על עצמו לקום בחצות הלילה ללמוד תורה עד עלות השחר, וכך היה עושה. כשבגר מעט, עבר ללמוד ב'מדרש בית זילכה' מפי החכם יהודה פתיה. בשנת תרע"ז (1917), כבר בגיל שבע-עשרה, לאחר שהשלים את לימוד הש"ס והארבע טורים, החל ללמוד עם רבו, בכל יום בנגלה ובסודות התורה. חלק מיומו, היה לומד בחברותא עם חכם ניסים כדורי, ובסיום יום לימודיו, היה הולך לשמש את חכם יעקב חיים, בנו של ה'בן איש חי', עד יום פטירתו בשנת תרפ"א (1921). בשנת תרע"ח (1918) הוסמך כמוהל וכשוחט, ובשנת תר"פ (1920) הוסמך לרבנות.
בשל מחלת אביו, חכם ציון מאיר מוצפי, קיבל על עצמו עול פרנסת משפחתו, והחל לעבוד בעסקי הגביר מנחם דניאל, חבר הפרלמנט ומראשי הקהילה היהודית. חכם סלמאן מוצפי למד טורקית, אנגלית וצרפתית, ניהול חשבונות, עד שהיה למנהל עסקיו הבינלאומיים של מנחם דניאל. חכם סלמאן מוצפי הקפיד לחלק יומו בין לימודו לעסקיו, והיה מפריש ל'מדרש בית זילכה' משכורת שלמה להחזקת אברך, ולמוסדות תורה בארץ הקודש.
חכם סלמאן מוצפי נשא לאישה את בת דודתו מצד אימו, מרת טובה ונולדו להם בנים ובנות, בתוכם חכם בן ציון, ראש ישיבת 'בני ציון', וחכם יהודה, ראש ישיבת 'מנחת יהודה'. חתנו הוא חכם דוד בצרי, ראש 'ישיבת השלום'.
חכם סלמאן מוצפי היה משתוקק לעלות לארץ ישראל, וביקר בה חמש פעמים, לרוב היה יוצא בראש חודש ניסן כדי לעשות את הפסח בארץ ישראל, ונשאר בה כל ימי ספירת העומר עד חג השבועות. בשנת תרצ"ה (1935), זכה ועלה לארץ ישראל, והצטרף אל רבו חכם יהודה פתיה, שעלה שנה קודם. בתחילה גר בשכונת 'בית ישראל' ירושלים, ומשם עבר לשכונת 'גאולה', והקדיש כל עתותיו ללימוד התורה. בשנת תרצ"ז (1937) השלים את לימוד את סידור 'כוונות הרש"ש', החכם שלום מזרחי שרעבי, ומאז החל לימוד בספר זה, שינה אורחות חייו, היה ממעט בהנאות העולם הזה, ועד שנתו האחרונה, לא פסק מלהוסיף חידושים והגהות על סידור 'כוונות הרש"ש'. 
בשנת תש"ב (1942) הקים את ישיבת 'בני ציון' על-יד קבר רחל אמנו, ובשנת תש"ח (1948), בשל המלחמה, עברה הישיבה לבית הכנסת 'טוויג' בשכונת מקור ברוך בירושלים, שם ניהל גם את בית הכנסת 'אוהל רחל'. 
בשנת תשי"ד (1954) איבד את הכרתו בשל בעיות בתפקוד כליותיו. למחרת, כשהכרתו שבה אליו סיפר כי נשמתו יצאה, אך בבית דין של מעלה קיבל ארכה להמשיך חייו, ובכל שעה הוא מוכן להתייצב בפני בית דין של מעלה.
חכם סלמאן מוצפי נפטר ביום י"ז בטבת בשנת תשל"ה (1975), ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
בין חיבוריו: הגהות על סידור 'כוונות הרש"ש'. הספרים: 'שפתי צדיקים', שיצא לאור בשנת תשמ"א (1981), 'אורח צדיקים', שיצא לאור בשנת תשנ"ב (1992), ו'האלף לך שלמה', שיצא לאור בשנת תשע"ז (2017), סודרו ונערכו ע"י בנו, החכם בן ציון מוצפי, וכן הוציא לאור, בשנת תשל"ו (1976), חיבור על חייו ומפעלו בשם 'עולמו של צדיק'.  פירושיו על מסכת אבות וספר קהלת לא נמצאו.
הצהרת נגישות