
החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד
'החכם היומי' של 'כל ישראל חברים', הוא מאגר מידע על חכמי הספרדים וארצות האסלאם, קורות חייהם ודברי חכמתם והגותם. במאגר המידע המקוון נאספו מאות סיפורי חיים והונגשו אלפי מקורות מתוך כתביהם. מאגר המידע המקוון מתמקד בספרים שנכתבו בדורות האחרונים, מקורות מועתקים מספריהם של החכמים, גם אלה שאינם ידועים לציבור הרחב, שנמצאים בספריות פרטיות ומשפחתיות או שעדיין עומדים בכתב יד. 'החכם היומי' פותח צוהר אל עולמם של חכמי ישראל בכל מקום מושבותיהם, בונה מחדש את אבני הזיכרון שהתפזרו, ומשיב את נכסי המורשת של כלל קהילות ישראל, בצורה נגישה ועדכנית, אל הציבור הרחב בישראל.
פטירה: טו אב תר"כ, 1860
פטירה: טו אב שמ"ה, 1585
חכם שמעון לביא נולד לאימו ולאביו בשנת רמ"ו (1486) בספרד.
בשנת רנ"ב (1492), בהיות בן 6, עם גירוש היהודים מספרד הגיע עם משפחתו לעיר פאס במרוקו, בה למד וגדל בתורה ובסודותיה. בשנת שנ"ט (1549) שם פעמיו לעלות לארץ ישראל, בדרכו עבר בעיר טריפולי שבלוב, וראה את הקהילה היהודית בדלותה החומרית והרוחנית. קהילה, שטרם התאוששה מהכיבוש הספרדי של העיר בשנת הר"ע (1510), במהלכו נהרגו כ-6,000 מאנשי העיר, וכ-15,000 הלכו בשבי. הכיבוש הספרדי נמשך עד שנת שי"א (1551), בה נכבשה העיר ע"י העות'מאנים. חכם שמעון לביא החליט שטוב לו לקרבם לתורה וללמדם תורה וליראה את ה', וזה יותר טוב מהליכת ארץ ישראל, וכן עשה.
חכם שמעון לביא הנהיג את יהודי טריפולי עד סוף חייו. הוא תקן את סדר התפילות כמנהג יהודי ספרד, תקן מורים לתלמוד תורה, שימש מורה הוראה, ייסד את בית הדין בעיר, והנהיג את הנהגות העדה, הנהוגות עד היום. בבואו לטריפולי מצא שמתפללים שמונה-עשרה של חול בשבת. כדי למונעם מטעות, תיקן שבתפילת ערבית של שבת ויום-טוב אומר שליח הציבור את כל שבע הברכות בקול רם.
חכם שמעון לביא היה גם רופא, ושימש רופאו של הביי - השליט התורכי יחיא פאשה. קשריו האישיים עם המושל סייעו להתאוששות של הקהילה היהודית בטריפולי. בחסות השלטון העות'מאני, יהודים, שברחו לפנים הארץ בשל רדיפות הספרדים והמלטזים, החלו לחזור לטריפולי, התחדשה הגירת יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל ומליוורנו (הגוארנים), והחלה התאוששות כלכלית, בשל הרחבת המסחר עם הקיסרות העות'מאנית וערי אירופה.
בשנת ש"ל (1570) לערך חיבר את פירושו הידוע לספר הזוהר על סדרי בראשית ושמות, אך רק בשנת תקנ"ה (1795) הודפס לראשונה סדר בראשית מתוך ספרו בשני חלקים בליוורנו באיטליה. שם חיבורו 'כתם פז' ניתן לו ע"י מרן החיד"א, החכם חיים יוסף דוד אזולאי, ששהה בזמן הדפסתו בליוורנו. חכם שמעון לביא חיבר גם פירוש ל"מילות זרות", שבזוהר, שנדפס בסוף ספרו של חכם חיים אברהם מיראנדה 'יד נאמן'.
פיוטו הידוע לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי נתקבל בכל תפוצות ישראל. ראשית ע"י תלמידי האר"י בצפת, ששילבוהו בסדר קבלת השבת, ונדפס לראשונה בפראג בשנת שע"א (1611) בראש הספר 'אמרי בינה' לרבי יששכר בער מקרעמניץ. הפיוט מושר בליל שבת ותורגם לכמה שפות.
חכם שמעון לביא נפטר בהיותו בן מאה שנים, ביום ט"ו באב בשנת שמ"ה (1585). בשנת תרע"א (1911) נתגלע סכסוך בין היהודים למוסלמים על קברו ועל פי הוראת השלטון האיטלקי נאלצו לפתחו. להפתעת כולם ראו את חכם שמעון לביא כשגופו שלם ומעוטף בטלית כביום פטירתו.
פטירה: טו אב תנ"ג, 1963
צאצא למשפחת אנוסים, שברחה לרומא, ושבה בגלוי אל היהדות. גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי העיר. הוא הוסמך לרבנות, והיה חבר במועצת הרבנות של העיר רומא. שימש בקוש בקהילת יוצאי קטלוניה ואראגון ברומא. דרש ברבנים, וניהל את פנקסי הקהילה. בתקופה זו חיבר את ספרו 'קול יעקב' על התורה, אליו צירף את ספרו 'אור הדרשנים' - כללים והזהרות לדרשן.
בשנת תט"ז (1656) סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת רומא. באותה שנה פקדה את העיר רומא מגפת דבר. חכם יעקב צהלון טיפל בחולי הקהילה היהודית, והיה אחראי על הניהול הרפואי של הרובע השלישי בגטו היהודי. במגפה מתו כשמונה מאות מתוך כארבעת אלפים מיושבי הגטו.
בשנת תכ"ה (1665) הדפיס בעיר וונציה את ספרו 'מרגליות טובות' - קיצור ספר 'חובת הלבבות', ובראשיתו תפילות מיוחדות בכמה עניינים, ובתוכם תפילות שחיבר לרופאים, לדרשנים, לאבות על בניהם, ולמוהלים.
בשנת ת"מ (1680) עבר לעיר פרארה, ושימש רב העיר. בשנת תמ"ב (1682) סיים לכתוב את ספרו 'אור הרופאים', החלק החמישי בספרו 'אוצר החכמות', אך לא הדפיסו. החלק הראשון בספרו 'אוצר החכמות', נקרא 'אוהלי יעקב' עוסק בחכמת הטבע והפילוסופיה. (חיבורים אלו עומדים בכתב יד בספריה הלאומית).
בשנת תמ"ג (1683) הוציא לאור בוונציה את ספרו 'אוצר החיים', החלק השלישי בספרו 'אוצר החכמות'.
חכם יעקב צהלון נפטר בשנת תנ"ג (1693) יום פטירתו אינו ידוע לנו. אנו מציינים אותו ביום ט"ו באב. יום בו סיים לכתוב את ספרו 'אור הרופאים', החלק החמישי בספרו 'אוצר החכמות', בשנת תמ"ב (1682).
בנו, חכם מרדכי צהלון, מחבר הספר 'מציץ ומליץ', שימש בקודש אחריו בעיר פרארה. חכם יעקב צהלון חיבר ספרים נוספים כמו 'ישועות יעקב' - על ספר ישעיהו; 'תיתן אמת ליעקב' - דרשות על התורה; 'מורשת קהילת יעקב' - ביאור למשנה תורה לרמב"ם.
פטירה: טו אב תשד"ם, 1984
פטירה: טו אב , 0
פטירה: טו אב תרצ"ח, 1937
חכם חיים פריירה מנדס נולד לאמו אליזה ולאביו חכם אברהם מנדס בשנת תרי"ב (1852) בברמינגהם, אנגליה.
גדל בתורה וביראה על ברכי אביו, ששימש רב בברמינגהם, בג'מייקה ובניו-פורט. השלים את לימודי הרבנות בבית מדרש שייסד אביו. למד בקולג' נורת'וויק, והשלים את לימודיו הכלליים בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.
בשנת תרל"ד (1874) מונה לרב הקהילה היהודית ספרדית בעיר מנצ'סטר. בשנת תרל"ז (1877) עבר לניו-יורק לשמש רב הקהילה היהודית הספרדית-פורטוגזית 'שארית ישראל', הקהילה היהודית הראשונה בניו-יורק. קהילה, שנוסדה כבר בשנת תי"ד (1654). הוא שימש בתפקיד במשך כשישים שנה, עד פטירתו. במהלכן חיזק, בין היתר, את המסורת המוסיקלית הספרדית של הקהילה, הקים מקהלה, והלחין פיוטים וקטעי תפילה, המושרים עד היום.
בשנת תרמ"א (1881) היה ממייסדי 'חבר הרבנים של ניו-יורק' - ארגון שאיגד רבנים מכל הזרמים היהודים. הוא שימש מזכיר 'חבר הרבנים', ובשנת תרס"א (1901) נבחר לנשיא הארגון. במקביל לפעילותו הציבורית, למד רפואה באוניברסיטת ניו-יורק, ובשנת תרמ"ד (1884) השלים את לימודי הרפואה, וקבל תואר דוקטור לרפואה.
בשנת תרמ"ד (1884) ייסד את 'בית מונטיפיורי' לנכים כרוניים. בשנת תרמ"ו (1886) נבחר לסגן נשיא של האיגוד למען ילדים נכים, ובשנת תרנ"א (1901) הקים את הסניף היהודי של האיגוד.
בשנת תרמ"ה (1885) הצטרף למשכיל הנכבד שבתאי מוראיס, ראש הקהילה היהודית הספרדית הוותיקה, 'מקווה ישראל' בפילדלפיה, להקמת 'בית המדרש לרבנים באמריקה', שאכן נוסד בניו-יורק בשנת תרמ"ז (1887). חכם חיים פריירה מנדס שיש פרופסור להיסטוריה, ולאחר פטירת המשכיל הנכבד שבתאי מוראיס, שימש נשיא בפועל.
בשנת תר"ן (1890) חכם חיים פריירה מנדס נשא לאישה את מרת רבקה רוזלי לבית פיזה.
בשנת תרנ"ב (1892) נורה בבטנו ע"י קבצן, שהכניס אל ביתו. שנים ספורות לאחר מכן, כאשר נפטר אותו קבצן, חכם חיים פריירה מנדס, דאג ללוויה יהודית מכובדת, ושילם מכיסו עבור הוצאות הקבורה.
בשנת תרנ"ז (1897) היה ממייסדי 'איחוד הקהילות האורתודוקסיות' בארצות הברית וקנדה, ושימש נשיא האיחוד. חכם חיים פריירה מנדס היה מראשי התנועה ציונית בארצות הברית, ושימש סגן נשיא הפדרציה של ציוני אמריקה.
בשנת תרע"ז (1917) שימש פרופסור ב'ישיבת יצחק אלחנן' - בית המדרש לרבנים ב'ישיבה יוניברסיטי' בניו-יורק.
חכם חיים פריירה מנדס נפטר ביום ט"ו באב תרצ"ח (1937), ומנוחתו כבוד בבית העלמין 'בית עולם' בשכונת קווינס.
בין חיבוריו שהתפרסמו באנגלית: 'היסטוריה יהודית - היבטים אתיים', שיצא לאור בשנת תרנ"ה (1895); 'מבט קדימה - תוכנית לצדק-יהודי', שיצא לאור בשנת תר"ס (1900); 'הדת היהודית - היבטים אתיים', שיצא לאור בשנת תרס"ד (1904); 'מכתב פתוח לציונים', שיצא לאור בשנת תרס"ה (1905).





