חכם שלום הלוי נולד לאביו חכם דוד הלוי ולאימו בשנת תרע"א (1911) בתהלה בעמק הסוס במרוקו.
ראשית תורתו למד מפי אביו המקובל חכם דוד הלוי, רבם של יהודי העיירה תהלה. ממנו מקצועות הקודש, מילה ושחיטה, נבחן והוסמך על ידו כשוחט. ממנו למד גם סודות כתיבת הקמיעות, ורפואת הצמחים.
חכם שלום הלוי נשא לאישה את זוהרה, ועבר עימה לעיירה אופראן, שם שימש ברבנות, לימד תלמידים, ערך חופה וקידושין, היה שליח ציבור. לאחר זמן מה שב לעיירה תהלה לעמוד לימין אביו, והתמנה כשייח העיר. עם הקמת בית ספר אליאנס בתהלה, עמדה הנהלת בית הספר תחת מרותו. חכם שלום הלוי, היה מסיק כל בוקר את התנור, בו היו אופים את הלחם לתלמידים. תלמידי בית הספר הקפידו על ברכת המזון, והיו מגיעים אחר הצהריים לבית הכנסת, בו לימדם, חכם שלום הלוי, את לימודי הקודש.
בשנת תש"ח (1948), עם הקמת מדינת ישראל, החל בהסדרת עלייתו לארץ יחד עם אביו. הם עברו למראכש, ומשם לקזבלנקה. רק משקיבלו אישור עלייה מהסוכנות היהודית, הפליגו לגיברלטר, משם לצרפת, ומשם לארץ ישראל. רק בשנת תשכ"ב (1962) זכה ועלה לארץ ישראל יחד עם אביו, שהיה בן 87. חמישה חודשים לאחר מכן, נפטר אביו בט"ו כסלו תשכ"ג (1962) בעיר יבנה.
בשנת תשכ"ד (1964), כשהבבא סאלי, החכם ישראל אבוחצירה, גר ביבנה, סמוך לרב העיר, חותנו, חכם אברהם אבוחצירא, היה חכם שלום הלוי בין חבורת הלומדים בבית מדרשו, והיה לומד עמו חברותא בביתו.
בשנת תש"ל (1970), עבר חכם אברהם אבוחצירה לשמש כרב העיר רמלה, חכם שלום הלוי, ששימש כשוחט בעיר חולון, ומוהל בכל רחבי הארץ, עמד במקומו לשמש בקודש בעיר יבנה. הוא הרבה לסגף עצמו בתעניות, והיה ממעט באכילה ובשינה. אף בשנותיו האחרונות, נהג ללמוד מדי ערב עם בנו רפאל גמרא ומקרא, חוק ולא יעבור, והגם שהתקשה ללכת ברגליו, לקח אותו בנו חכם ניסים למקווה טהרה מידי יום.
מאות השכימו לפתחו להתברך ולקבל עצה טובה. חכם שלום הלוי, שידע שאחר פטירתו, רבים יבואו לפקוד את קברו לתפלה, וירצו בני המשפחה לבנות ציון מעל לקברו, הזהיר את בני ביתו לבל יבנו ציון מעל קברו.
חכם שלום הלוי נפטר ביום ט"ו באב תשד"ם (1984), מנוחתו כבוד בעיר יבנה.
השאיר כתבי יד רבים, על הש"ס, הלכות שחיטה, על התורה, ודרשות, רק מקצתם יצאו בספר 'נתיבות שלום', שיצאו לאור בהשתדלות הרב יוחנן אלול, והרב אברהם אסולין.
