1857-1777חכם יצחק גויטע למד תורה בישיבותיה הגדולות של טריפולי מפי חכם משה לחמייש, חכם חיים ואתורי וחכם שלום פלוס. במלאת לו עשרים שנה עזב את טריפולי והתיישב בליוורנו שבאיטליה, בה למד את מלאכת המסחר. לימים נודע כסוחר בעל עושר מופלג וכנדבן גדול. אגדות-עם סופרו על הגיעו לליוורנו כנער עני שהחל את דרכו כמשרת והפך לגביר.
בשנת תקנ"ט (1799) חכם יצחק גויטע עבר לעיר טריאסטי שבאיטליה, בה שהה חמישים ושבע שנים רצופות. בהיותו בטריאסטי נשא לאשה את הגברת מזל טוב, ונולדו להם שתי בנות ושני בנים, שנפטרו בגיל צעיר. עם זאת, בני הזוג התנחמו בחתניהם ובנכדיהם שנודעו גם כן בחכמתם ובחסידותם.
חכם יצחק גויטע הקים בתי כנסת וישיבות לרוב, באיטליה, צפון אפריקה וארץ ישראל, ותמך באופן קבוע בתלמידי חכמים רבים מספור. בנוסף, נודע כתלמיד חכם עצום וחיבורו המקיף בארבעה כרכים על התלמוד, 'שדה יצחק', מכיל חידושים רבים. חלקו הראשון של הספר פורסם בשנת תר"ו (1846) והאחרון בשנת תרט"ז (1856). באותה שנה זכה ועלה לארץ ישראל בהיותו בן שבעים ותשע שנה, וקבע מושבו בצפת.
חכם יצחק גויטע נפטר ביום ח' בשבט תרי"ז (1857), פחות משנה לאחר עלייתו לארץ. שמע פטירתו הכה גלים בכל העולם היהודי, וגדולי חכמי ארץ ישראל הספידו אותו בחצר בית הכנסת שהוקם בכספו.
