מקצת שבחו

חכם ראובן תמצטית נולד לאמו ולאביו בשנת תרמ"א (1881) בכפר מזגיטא שבאזור דראע במרוקו.

ראשית לימודו בכפר טיילית אצל חכם סעדיה בן דוד ויוסף. בגיל ארבע-עשרה, חכם ראובן תמצטית עבר לכפר כיתאווא ללמוד אצל חכם שלמה אפנג'ר, מחבר הספר 'כתר שלמה'. בכיתאווא למד עם חברו החכם שלום אביסרור מחבר הספר 'נתיבות שלום'.  לאחר שהוסמך לרבנות, שב למשפחתו במזגיטא.

חכם ראובן תמצטית התחתן עם מרת אסתר, אבל לא זכו ללדת ילדים. אחרי מספר שנים בהסכמתה, התחתן עם אישה שניה. אשתו אסתר היא שהכינה את החתונה, ולוותה את הכלה לטבילה במקווה. בנם ישעיה היה עילוי גדול, אלא שהיה מדוכא בייסורים. חכם ראובן תמצטית היה מתפלל עליו, שלא יראה במיתתו. הילד היה לתלמיד חכם, וזכה חכם ראובן תמצטית ולא ראה במות בנו, שמת הבן שנתיים אחר מות האב.

חכם ראובן תמצטית הקדיש עצמו ללימוד תורה, בנגלה ובנסתר, והיה מתנהג בחסידות ובקדושה יתרה. בשבתות היה דורש כשלוש שעות רצופות, והציבור לא מש ממקומו. בביתו הייתה לו ספריה חשובה, ספרים על גבי ספרים בארגזים, שאחיו הצעיר יעיש היה מביא לו מהעיר הגדולה מראקש. 

האח הצעיר היה מוסר כל הכנסותיו לחכם ראובן תמצטית כדי שיוכל להקדיש עצמו ללימוד תורה, והוא עצמו היה יושב, סמוך על שולחן אחיו הגדול. לימים אף נשא את בתו של אחיו הגדול.

בספריו חכם ראובן תמצטית הקפיד לכתוב רק את חידושיו בתורה. במידה וראה את אותו חידוש בספר אחר, היה מוחק החידוש מספרו כי סבר כי החידוש שייך לנשמתו של אותו חכם.

חכם ראובן תמצטית נאסף לבית עולמו בערב כ"ג תשרי, בשנת תש"ט (1949), ונקבר בטמנגורט באזור דראע.

חכם ראובן תמצטית כתב שלושה ספרים: 'מחנה ראובן' - דרשות ופירוש על מדרשי פליאה, שהודפס בחייו בשנת תרצ"ד (1934); והספרים 'דודאי' ראובן - על התורה; ו'מנוחת שלום' - חידושי תנ"ך ואגדות הש"ס, שהודפסו, אחרי מותו, ע"י נכדו בארץ ישראל.