1887-1803חכם יחיא בדיחי נולד לאמו ולאביו יהודה (שוכר) בשנת תקס"ג (1803) בצנעא שבתימן.
מארי יחיא בדיחי גדל ולמד בין ברכי החכמים של צנעא, והיה בקי הן בתורת הנגלה, והן בתורת הנסתר. לפרנסתו עסק בכתיבת ספרי תורה.
בשנת תר"ד (1843) יהודי צנעא סבלו מגזירות שונות. מארי יחיא בדיחי נכלא ועונה בבית האסורים. לאחר זמן קצר נמלט מארי יחיא בדיחי מבית האסורים וגלה לעיר כוכאבן, שם עמד בראש הקהילה היהודית.
בשנת תרל"ד (1873) לאחר כיבוש צנעא על ידי התורכים, שב מארי יחיא בדיחי לצנעא, ועמד בראש הישיבה הכללית, שם זכה להשאיר אחריו תלמידים גדולים בתורה כמו מארי שלום אלשייך.
מארי יחיא בדיחי נפטר ביום ט"ז תשרי תרמ"ח (1887).
מארי יחיא בדיחי כתב שני ספרים: 'לחם תודה' - קיצור הלכות שחיטה על פי ספר שערי קדושה למהרי"ץ (מארי יחיא צאלח). ו'חן טוב' - דרושים על התורה ושו"ת.
