מקצת שבחו

חכם יחזקאל חיים כהן נולד לאמו טוטי שרה ולאביו חכם מאיר כהן בשנת תרע"ד (1914) בפרס (איראן). 

בשנת תרע"ח (1918), בהיותו בן 4, נפטר אביו, ובשנת תרפ"א (1921), בהיותו בן 7, זכה ועלה לארץ ישראל עם אימו ושלושת אחיו. ראשית תורתו, בתלמוד תורה 'דורש ציון' בירושלים. לאחר מכן למד בבית המדרש למורים 'מזרחי'. בשנת תרצ"ד (1934), נכנס ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה, ולמד מפי הראשון לציון, חכם יעקב מאיר, ומפי חכם עובדיה הדאיה, שסמך אותו כרב בישראל. בהמשך הוסמך גם כמובל ושוחט.

חכם יחזקאל חיים כהן נשא לאישה את יעל, ונולדו להם שמונה ילדים.

הוא היה מבאי ביתו של החכם המקובל שלמה אליעזר אלפנדרי, ושל הראשון לציון, חכם בן-ציון מאיר חי עוזיאל, ואף לימד בישיבתו 'שערי ציון' במשך שמונה שנים. בשנת תשי"ב (1952) עבר לעיר רחובות, ושימש רב העיר הספרדי. בשנת תשי"ט (1959) התרצה ומונה באופן רשמי, ומאז שימש בקודש עד סמוך לפטירתו.

חכם יחזקאל חיים כהן תלמיד חכם עצום ומקובל, נודע בדרשותיו ברבים, בשפה שווה לכל נפש בענווה גדולה, ובפנים שוחקות. הוא התנגד לפלפול עקר בלימוד תורה, פסק כדרכי הספרדים להעדיף כוח ההיתר, ותיבל דרשותיו במשלים וסיפורים. שבועיים לפני פטירתו מונה כראש ישיבת המקובלים 'בית אל' בירושלים.

חכם יחזקאל כהן נפטר ביום ג' בכסלו תשל"ד (1974), בגיל 60. 

ספרו 'אמרי יחזקאל' - פרד"ס פירושים וחידושים, הלכה ואגדה, לוקט בידי תלמידו חכם מאיר כהן, ויצא לאור, לאחר מותו, בשני כרכים, בשנת תשמ"ג (1983).  מאמרים שונים של חכם יחזקאל חיים כהן התפרסמו בכתבי עת שונים. מאמרו 'זכר עמלק', נדפס בביטאון התורני 'קול סיני' בגיליון אדר תשכ"ג (1963). תשובתו המשותפת עם חכם יעקב בצרי בעניין עגונות, נדפסה בקובץ 'שיח שושנים', כרך ד', ירושלים תשס"ו (2006).