מקצת שבחו

הראשון לציון חכם רפאל יוסף חזן נולד לאמו ולאביו חכם חיים חזן, בשנת תק"א (1741) באיזמיר שבטורקיה. 

אביו מת עליו בהיותו רך לימים. לעזרת משפחתו עמדו קרוביו וגבירי העיר, ביניהם חכם דוד מורדוך, חכם דוד אליהו חזן וחכם דוד פאלאג'י, ובזכותם חכם רפאל יוסף חזן התמסר ללימוד התורה. 

בשנת תקי"ח (1758), בהיותו בן 17, חכם רפאל יוסף חזן החל לדרוש בציבור, ושימש בתפקידים שונים בקהילתו כגון אפוטרופוס על נכסי יתומים ואלמנות או על נכסי הקדש שונים.

בשנת תקל"ד (1774), חכם רפאל יוסף חזן מונה ע"י חכם חיים אבולעפיה, רבה הזקן של העיר איזמיר, כאחד משלושת דייני העיר. והוא הצעיר ביניהם.

בשנת תקנ"ד (1784), חכם חיים מודעי, ראש הרבנים באיזמיר עלה לצפת, וחכם רפאל יוסף חזן יחד עם חכם רפאל יצחק מאיו נתמנו על ידי טובי העיר כרבני העיר איזמיר. 

חכם רפאל יוסף חזן נשא לאשה את רושא חוה, ונולדו להם שישה בנים ובת. בתם, קאלי קאדין, נישאה לתלמידו המובהק חכם יעקב פאלאג'י. בנם הוא חכם חיים פאלאג'י ששימש כחכם באשי.

בשנת תקע"ג (1813) חכם רפאל יוסף חזן עלה לארץ ישראל, התיישב בחברון והתקבל שם כאב בית הדין. 

בשנת תקע"ח (1818), לאחר פטירתו של הראשון לציון, חכם יעקב קוראל, הגיעו חכמי ירושלים לחברון, ומינו את חכם רפאל יוסף חזן ל'ראשון לציון'. לאחר מכן עבר להתגורר בירושלים.

חכם רפאל יוסף חזן נלקח לבית עולמו ביום כ"ג חשוון תקפ"א (1821) ומנוחתו בהר הזיתים בירושלים. 

חכם רפאל יוסף חזן חיבר את הספרים: 'מערכי לב' - דרושים, ו'חקרי לב' - שו"ת מקיף על סדר משנה תורה לרמב"ם, הכולל 8 כרכים במהדורתו הראשונה, ו13 כרכים במהדורה השנייה.