מקצת שבחו

חכם אברהם חזן נולד לאמו ולאביו חכם מכלוף חזן, בשנת תר"פ (1920) בעיירה טיראט שבאלג'יריה. 
בילדותו למד מפי אביו, שהיה רבה של העיירה טיראט. ולאחר מכן בישיבת 'עץ חיים' בערים אוראן ואלג'יר. 
בשנת תרצ"ט (1939), בהיותו בן 19, הוסמך חכם אברהם חזן לרבנות על ידי חכם דוד אשכנזי וחכם יצחק ראש, ושימש כרב העיירה  ג'ריוויל והעיר סעידה. 
בעת מלחמת העולם השנייה, חכם אברהם חזן גויס לצבא הצרפתי. עם סיום המלחמה שימש כרב הראשי של צבא צרפת במרוקו, וסיים את תפקידו הצבאי בשנת תשי"ח (1958)
בשנת תש"ה (1945) עם תום מלחמת העולם השנייה, רבו חכם יצחק ראש, הקים בקזבלנקה את 'בית המדרש למורים' (Ecole Normale Hebraique) של 'כל ישראל חברים'. חכם אברהם חזן נרתם למאמץ החינוכי, והיה בין מכונני המודד בו למדו כ30,000 תלמדים.
חכם אברהם חזן היה פעיל גם בפעילות הציונית האסורה במרוקו. פעילות זו הביאה לגירושו ממרוקו בשנת תשי"ח (1958). בשנת תשמ"ז (1987) הוענק לו על פעילות זו 'עיטור לוחמי המדינה' על ידי משרד הביטחון. 
בשנת תשכ"א (1961) חכם אברהם חזן עבר לשטרסבורג, שם כיהן כרב צבאי של מחוז אלזאס וייסד את הקהילה הספרדית של שטרסבורג. עם יציאת צבא צרפת מאלג'יר, ארגן יחד עם פרופ' אנדרה נהר ורעייתו פרופ' רינה נהר את "רכבת ההצלה" שהקיפה 700 ילדים על משפחותיהם, שעברו מאלג'יריה לשטרסבורג.
בסוכות שנת תשכ"ח (1968) חכם אברהם חזן עלה עם משפחתו לארץ ישראל. 
בשנת תש"ל  (1970) חכם אברהם חזן לרב הראשי של המשטרה, משמר הגבול ושירות בתי הסוהר, תפקיד בו שימש במשך 22 שנה. בתפקידו זה גיבש מסגרות חינוכיות בתוך בתי הסוהר לאסירים המעוניינים בשיקום.
בשנת תשל"ב (1972) חכם אברהם חזן הקים את עמותת 'קרן התשובה', שאפשרה לאסירים משוחררים לחיות אורח חיים דתי, ללמוד תורה ולהתפרנס מחוץ לגבולות הכלא. 
בשנת תשל"ג (1973) הוא נתמנה ליו"ר 'התאחדות עולי צרפת וצפון אפריקה וארצות דוברות צרפתית'  ושימש בתפקיד זה עד שנת תשמ"ב (1982). הוא פעל לעידוד עלייה מצרפת ומצפון אפריקה, ושילובם החברתי והכלכלי בארץ, ונאבק כנגד האנטישמיות והאנטי-ישראליות בארצות הדוברות צרפתית באירופה.
חכם אברהם חזן נלקח לבית עולמו ביום כ"ג ניסן תשס"ג (2003) ונטמן בירושלים. 
בין חיבוריו של חכם אברהם חזן הספר 'יום כיפור- מלחמה ותפילה', שפורסם בשפה הצרפתית.