מקצת שבחו

חכם שבתאי בוחבוט נולד לאמו אסתר ולאביו חכם שלמה, שעלו ממרקש, שבמרוקו, בשנת תר"ל (1870) ביפו.

לצד לימודי התורה למד שפות ממורים פרטיים, ובהמשך למד בבית ספר אליאנס - כל ישראל חברים'. בשנת תרמ"ט (1889) עברה משפחתו לירושלים, ובאותה שנה נשא לאישה את מזל די בוטון. בירושלים למד מפי חכם יעקב מאיר, שלימים מונה לראשון לציון. בשנת תרס"ו (1906) חכם שבתאי בוחבוט מונה לדיין ביפו.

בשנת תרע"ד (1914) עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, חכם שבתאי בוחבוט עבר לכהן כרב העיר קיליס (כיום בגבול טורקיה סוריה), בה כיהן עד לשנת תרפ"א (1921).

בשנת תרפ"ד (1924) חכם שבתאי בוחבוט החל לשמש כרבה הראשי של בירות ואב בית הדין שלה. תפקיד אותו נשא עד יום מותו. חכם שבתאי בוחבוט היה דרשן, פייטן ומשורר.

חכם שבתאי בוחבוט נפטר ביום י"ז ניסן תש"ח (1948).

חיבוריו עדיין בכתב יד, ולא זכו לצאת לאור. בין חיבוריו: 'שיר ציון', 'ארץ חפץ', 'תכשיטי הנפש'', שפתי צדק'.