מקצת שבחו

חכם חיים אברהם גאגין נולד בקושטא בשנת תקמ"ז (1787), ועלה בילדותו לירושלים.

בשנת תר"ב (1842) הוסמך לחכם באשי - הראשון לציון הראשון שכיהן בארץ ישראל, ובנוסף כיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים.

בימיו של חכם חיים אברהם גאגין היו השומרונים בסכנת כליה, מפני שחכמי הדת המוסלמים טענו שלשומרונים אין דת, והם לא מאמינים באחד הספרים הכתובים ברוח הקודש. שומרוני העיר שכם, שהיו בסכנת מוות, פנו בבקשת עזרה לחכם חיים אברהם גאגין. חכם חיים אברהם גאגין נתן בידיהם תעודה בכתב המאשרת - 'העם השומרוני הוא ענף מבני ישראל המודה באמיתות התורה', וכך חייהם ניצלו.

חכם חיים אברהם גאגין כתב את הספר 'מנחה טהורה' על מסכת מנחות, שהודפס בסלוניקי בשנת תקפ"ה (1835). בשנת תר"א (1841) סייע להקמת בית דפוס בירושלים, ובו הדפיס את שני ספריו הבאים: 'ספר התקנות וההסכמות', שהודפס בשנת תר"א (1841)  - מהספרים הראשונים שהודפסו בירושלים, ו'חוקי חיים', שהודפס בשנת תר"ב (1842). ספר דרשותיו 'חיים בירושלים' יצא לאור בשנת תרמ"ב (1882), לאחר מותו, 

חכם חיים אברהם גאגין נפטר בירושלים בכ' באייר תר"ח (1848), ונקבר בהר הזיתים בירושלים.