חכם חיים חורי
חכם שלמה אמסלם
מרת ימימה אביטל
החכם היומי על לוח השנה:
< אייר ה'תשס"ג May 2003 >
אבגדהוש
    כט/1ל/2א/3
ב/4ג/5ד/6ה/7ו/8ז/9ח/10
ט/11י/12יא/13יב/14יג/15יד/16טו/17
טז/18יז/19יח/20יט/21כ/22כא/23כב/24
כג/25כד/26כה/27כו/28כז/29כח/30כט/31

מקצת שבחו

חכם חיים חורי נולד בתשרי תרמ"ה (1885) לאביו אברהם זקן ולאמו מבירכה והוא בן יחיד, באי ג'רבה. בצעירותו למד אצל חכם משה זקן מאזוז וחכם פראג'י עלוש, ובמקביל עבד בדפוס.
בשנת תרס"ג (1903), בהיותו בן 18 הוסמך לרבנות והתמנה למורה ושליח ציבור בקהילת גאבס, בדרום תוניסיה. בהמשך חזר לגרב'ה  והחל לכהן כרב וכדיין. בשנת תרפ"ז (1926) נקרא הרב לחזור ולשמש כרב  בגאבס בעקבות עזיבתו של רבה של הקהילה חכם יצחק בוקבוזה.
חכם חיים חורי הרב חורי נישא פעמיים. מאשתו הראשונה נולדו לו שתי בנות ומאשתו השנייה נולדו לו שבעה בנים וארבע בנות. חלקם נפטר בגיל צעיר מאוד.
חכם חיים חורי הקים את ישיבת 'תורה וחיים' וכן מוסדות צדקה וחסד. חכם חיים חורי דאג לעניי הקהילה, עסק בחינוך ובהדפסת ספרים והפצתם, וייסד קופה מכספי ציבור למימון הוצאת ספרים לאור. חכם חיים חורי הקפיד להיות תמיד ראשון התורמים על מנת לשמש כדוגמה ונודע כדרשן בחסד עליון. 
במלחמת העולם השנייה, הנהיג את קהילתו בגאבס, תחת השלטון הנאצי. 
חכם חיים חורי היה ידוע באהבתו לארץ ישראל, לחכמיה ולשליחיה. היה מחברי אגודת 'עטרת ציון' שעסקה בלימוד השפה העברית ובעבודת אדמה כהכנה לקראת עלייה לארץ ישראל. חכם חיים חורי תמך באופן נלהב בעלייה לארץ ישראל, וביתו שימש כתחנת מעבר לעולים בלתי-לגאליים מטריפולי לארץ ישראל. 
בשנת תשט"ו (1954), בהיותו בן שבעים, זכה ועלה לארץ ישראל. חכם חיים חורי התגורר תקופה קצרה בבית בנו בבני ברק, ולאחר מכן התיישב באר שבע. 
חכם חיים חורי תרגם ספרים רבים ביניהם  'ציפורן שמיר' למרן החיד"א ז"ל, וחיבר שלושה ספרים: 'דרך חיים' - על התורה והש"ס; 'חסד ואמת' – דרושים וביאורים לזכר חכמים שונים ו'נפלאות גדולות'.
כשנתיים לאחר עלייתו ארצה בכ"ה באייר תשי"ז (1957), השיב את נשמתו ליוצרה ונקבר בבאר שבע.
הצהרת נגישות