חכם ראובן בן דוד נולד לאמו ולאביו שמעון בשנת תרפ"ג (1923) במרוקו. הוא גדל בביתו של חכם ישראל אבוחצירא (הבאבא סאלי) ולמד מתורתו.
בהיותו צעיר בימים הסתגר במשך 13 שנה בישיבה, שהייתה מעל ביתו, שם הגה בתורה יומם ולילה, וחידש בה חידושים רבים, אותם הוציא לאור בספריו.
חכם ראובן בן דוד כיהן כדיין ומורה צדק בעיר בנחמד, ולאחר מכן עסק בהוראה במוסדות 'אוצר התורה' יחד עם חכם רפאל עבו.
בשנת תשט"ז (1956) חכם ראובן בן דוד עלה יחד עם משפחתו לארץ ישראל, והתיישב בעיר אשקלון. הוא סירב לקבל על עצמו כל מישרת רבנות, והתפרנס מעבודת כפיים בצניעות.
חכם ראובן בן דוד נפטר במוצאי חג השבועות, ביום ז' בסיון בשנת תשל"ה (1975).
חכם ראובן בן דוד כתב ספרים רבים, מקצתם יצאו לאור בחייו, ורובם יצאו לאור לאחר פטירתו על ידי בניו.
מבין ספריו: 'עוז והדר', 'נפש טוב', 'קול מבשר', 'שו"ת 'משיב דבר', 'מלתא בטעמא', 'אגרת המוסר', 'ארבע במסרה', 'בני ראובן', 'גלי רזיא', 'אילן הקדוש' ועוד.