מקצת שבחו

חכם יהודה לייב הכהן מימון נולד לאביו חכם אברהם אלימלך הכהן ולאמו באבא גאלדא, בשנת תרל"ו (1875) בעיירה היהודית מרקולשט בבסרביה, תחת שלטון האימפריה הרוסית.
גדל בתורה וביראה על ברכי אביו חכם אברהם אלימלך הכהן מימון, שכיתום גדל בבית המלבי"ם, חכם מאיר לֵיבּוּשׁ וֵייזֶר. מאחר שנאלץ להשתמש בדרכון של יהודי אחר בשם פישמן, דבק לשמו גם השם פישמן.
חכם יהודה לייב הכהן מימון למד תורה מפי רבו, חכם יחיאל מיכל אפשטיין בנבנישתי, רב העיר נובהרדוק, מחבר הספר 'ערוך השולחן'. הוא הוסמך על ידו לרבנות, ועל ידי חכם חיים חזקיה מדיני, רבה של קרים, מחבר הספר 'שדי חמד'. היה גם מבאי ביתו של חכם שלמה הכהן, רב העיר וילנא, מחבר הספר 'בניין שלמה'.
בשנת תר"ס (1900) חזר לעיירת הולדתו מרקולשט, והחל לשמש 'מגיד מישרים', והיה דורש בבתי הכנסיות. בשנת תרס"ב (1902) עם הקמת תנועת 'המזרחי' בהסתדרות הציונית, היה מפעילי התנועה הראשונים, והיה סובב בי ערי דרום רוסיה, לעשות נפשות לתנועה הציונית, ואף נעצר בשל פעילותו ע"י השלטונות. בשנת תרס"ה (1905) עבר לעיירה אונגן (כיום במולדובה, סמוך לגבול עם רומניה), ושימש רב העיירה.
בשנת תרע"ג (1913) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר תל אביב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כאזרח רוסיה, גורש מהארץ ע"י הטורקים, ונסע לארצות הברית.
בשנת תרע"ט (1919) חזר לארץ ישראל, והיה מראשי תנועת 'המזרחי' בארץ, וערך את עיתון 'התור'. בשנת תרצ"ה (1935) החל לשמש גם חבר בהנהלת הסוכנות היהודית. בשנת תרצ"ו (1936) הקים את 'מוסד הרב קוק'. ראשית ספריית המוסד נבנתה מספרייתו הפרטית, שמנתה כ-40,000 פריטים. בשנת תרצ"ז (1937) ייסד, בהוצאות 'מוסד הרב קוק' את ירחון 'סיני' לתורה מדע וספרות, ושימש עורך הירחון.
בשנת תש"ו (1946), בעקבות פעולות תנועת המרי העברי כנגד השלטון הבריטי, נעצר בעצם יום השבת, במה שכונה 'השבת השחורה', יחד עם רבים מראשי היישוב, והושם במעצר בלטרון.
בשנת תש"ח (1948) במעמד הכרזת הקמת מדינת ישראל, ישב לצדו של דוד בן גוריון, והיה מחותמי מגילת העצמאות. עם הקמת מדינת ישראל שימש שר הדתות, אך בשל מאבקו על דמות המדינה היהודית, ובפרט מאבקו לחינוך דתי עבור ילדי העולים, התפטר מהממשלה בשנת תשי"א (1951), ונמנע מפעילות פוליטית.
חכם יהודה לייב הכהן מימון נפטר ביום ט' תמוז בשנת תשכ"ב (1962).
הוא חיבר ספרים רבים בתוכם: 'שרי המאה': שישה כרכים - סיפורי צדיקים; 'תולדות ומאורות הגר"א'; 'תולדות חייהם של רבי עקיבא ותנאים נוספים; 'רבי משה בן מימון - תולדות חייו ויצירתו הספרותית'; 'למען ציון לא אחשה' - משנתו הציונית; 'הנותן בים דרך' - חשיבות הבקיאות; 'דיוקנאות של מעלה'; 'אנשים של צורה'; 'ציונות הדתית והתפתחותה'; 'חידוש הסנהדרין במדינתנו המחודשת'. מאמריו הרבים קובצו ויצאו לאור בכמה ספרים.