חכם שמעון אגסי
חכם אליעזר חזן
חכם ברוך קאלומיטי
החכם היומי על לוח השנה:
< אב ה'שצ"ג July 1633 >
אבגדהוש
     כג/1כד/2
כה/3כו/4כז/5כח/6כט/7א/8ב/9
ג/10ד/11ה/12ו/13ז/14ח/15ט/16
י/17יא/18יב/19יג/20יד/21טו/22טז/23
יז/24יח/25יט/26כ/27כא/28כב/29כג/30
כד/31      

מקצת שבחו

חכם שמעון אגסי נולד לאמו ולאביו אהרון בשנת תרי'"ב (1852) בעיר בגדאד, שבעיראק.
משפחתו שהיגרה מפרס לבגדאד, עסקה ביבוא מהודו ובמסחר. בהגיעו לגיל 13, כמקובל בזמנם, היה עליו לפרוש מלימודיו כדי לעבוד בעסק המשפחתי. חכם שמעון אגסי, בתמיכת הוריו, ולמורת רוחם של אחיו, בחר להמשיך וללמוד תורה. כדי להבטיח את עתידו הכלכלי, הסבו הוריו את בית המשפחה על שמו.
בשנת תרכ"ט (1869), והוא בן שבע עשרה, החל לעסוק בחידושי תורה על דרך הסוד. כך עולה מפירושו על ספר 'עץ החיים'. בשנת תרל"ח (1878) מת עליו אביו, ונשתמר בידינו דרשתו המופלאה, שנשא ביום החודש.
בשנת תרל"ט (1879) חכם שמעון אגסי נשא לאישה את מרת רחל (צ'חלה) בת החכם עבדאללה בן אליה בכר. בשנת תרמ"ב (1882) נולד להם בנם בכורם אהרון. בהמשך נולדו להם שני בנים - מנשה ומאיר חי ששון ושתי בנות - פרחה ואסתר, אלא שבניו הקטנים נקטפו בעודם באיבם. לאחר מכן נולד להם בן נוסף עזרא-ציון.
בשנת תרנ"ח (1898) פקד אותם אסון נוסף, ובנם בכורם מת במגפת הדבר ערב חתונתו. כעבור עשר שנים, בשנת תרס"ח (1908) חכם שמעון אגסי הדפיס את ספרו 'בני אהרון' לעילוי נשמת בנו. לחכם שמעון אגסי ולאשתו נולדו עוד שלוש בנות - דינה כתון ומזל, ובן זקונים אליהו-חיים.
חכם שמעון אגסי המשיך בלימודיו, ב'ישיבת חכם יצחק' בראשות חכם יצחק מרדכי ששון, אך הקפיד לא להתפרנס מתורתו, והתמיד בעיסוקו במסחר. במקביל כתב דרושים, קונטרסים של הלכות ודינים, ופרושים בתורת הסוד ל'שער הגלגולים' ולספר 'עץ החיים'. יחד עם חברו החכם יחזקאל עזרא אליה ערך והוציא לאור מחדש את ספרו של חכם עבדאללה סומך - 'זבחי צדק'. חכם יוסף חיים, שהתכתב עימו, מכנה אותו בכתביו המהרש"א - מורנו החכם רבי שמעון אגסי.
בשנת תרנ"ט (1899) חכם שמעון אגסי הקדיש את הבית, שירש מאביו כבית כנסת. מאוחר יותר, הבית נתרם לאגודה ציבורית על מנת שישמש בית ספר מקצועי. חברותו עם הנדיב מאיר אליהו הובילה להקמת פרויקטים ציבוריים רבים כמו בניית בית חולים בבגדאד, והקמת ישיבה למצטיינים להכשרת רבנים. הנדיב מאיר אליהו התנה את תרומותיו להקמת ואחזקת הישיבה בכך שחכם שמעון אגסי יעמוד בראשה, וכך היה.
ביום י"ג אלול בשנת תרס"ט (1909) נפטר חכם יוסף חיים. חכם שמעון אגסי נשא דרשה בקהל רב, שהשאירה חותמה על כל הקהילה, שהפצירו בו ללבוש אדרת חכמים, אך הוא עמד בסירובו.
חכם שמעון אגסי הסתלק לבית עולמו ביום ח' באב תרע"ד (1914) ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
מספריו של חכם שמעון אגסי: 'בְּנֵי אהרון', 'אמרי שמעון', 'שם משמעון', 'זהב שבא', 'קונטרס יסודי התורה'.
הצהרת נגישות