מקצת שבחו

חכם יהודה פתיה נולד לאמו ולאביו המקובל חכם משה ישועה פתיה, ביום ב' בשבט בשנת תרי"ט (1859) בעיר בגדאד שבעירק. בילדותו, למד ב'מדרש בית תלמוד תורה', ובהמשך למד בישיבת 'מדרש בית זילכה'. רוב תורתו למד ממורו חכם יוסף בלבול.
בשנת תרל"ו (1876), בהיותו בן שבע עשרה, התבקש ע"י ראש הישיבה חכם עבדאללה סומך לעבור לפני התיבה. אחד הנוכחים טען שאין למנות שליח ציבור צעיר, שלא נתמלא זקנו. חכם עבדאללה סומך קם ממקומו, וסמך את ידיו על חכם יהודה פתיה כרב ומורה הוראה.
מקטנותו, מלאו ליבו ללמוד קבלה. אביו המקובל חכם משה ישועה פתיה לימדו על פה את ספר הזוהר וכתבי האר"י. בשנת תרמ"ד (1884), בהיותו בן עשרים וחמש, חכם יהודה פתיה כתב את חיבורו הראשון בתורת הנסתר 'יין הרקח'. חכם יהודה פתיה נודע כבקי בשמות ובלחשים, כתב קמיעות וריפא חולים, בנסתר ובנגלה.
חכם יהודה פתיה נהג להתפלל בבית הכנסת 'יצחק חיים', ובהמשך שימש גם כראש ישיבת 'מדרש בית זליכה'. שם, בשנת תרפ"ה (1925), הרחיב את תחומי הלימוד בישיבה, החל ללמד קבוצת חכמים נבחרת מתוך בית המדרש את ספר הקבלה 'עץ החיים'.
במהלך חייו עלה שלוש פעמים לארץ ישראל, בשנת תרס"ה (1905), ובשנת תרפ"ג (1923), בשנת תרצ"ד (1933) חכם יהודה פתיה עלה בשלישית לארץ ישראל, והתיישב בירושלים עד יומו האחרון.
בשנת תרצ"ז (1937) חכם יהודה פתיה חלה ואושפז בבית החולים שערי צדק. תלמידו המקובל חכם סלמאן מוצפי התפלל לשלומו בציון קברה של רחל אימנו, והעניק לו חמש שנים מחייו.
חכם יהודה פתיה, נלקח לבית עולמו ביום כ"ז באב תש"ב (1942) ונטמן בנקודה הגבוהה ביותר בחלקה הבבלית בבית הקברות בהר הזיתים.
חכם יהודה פתיה חיבר ספרים רבים, חלקם עדיין בכתבי יד וחלקם נדפסו. בין ספריו: 'מנחת יהודה' - פירושים על התנ"ך, תלמוד, ספרי קבלה, שיחות עם דיבוקים וסדר הוצאת דיבוק; 'בית לחם יהודה' - פירוש על עץ חיים; 'יין הרקח' - פירוש על הזוהר - אידרא רבא ואידרא זוטא;  'עטרת רחל' דרושים על פרקי אבות;  'כתר צדיק' - על התורה, 'אסירי התקוה'- תפילות ובקשות; 'חסדי דוד' - בקשות ותפילות שונות.