1952-1872חכם ישועה שמעון חיים עובדיה, נולד לאמו ג'מול ולאביו מסעוד עובדיה בכ"ז אייר תרל"ב (1872)בעיר צפרו שבמרוקו. אמו היתה ממשפחת החכם אליהו בן-הרוש ואילו אביו שימש כשליח ציבור בבית הכנסת.
ראשית לימודו מפי אביו, ומפי החכמים אבנר אגייני ויוסף אגייני. בחברותא למד עם חכם רפאל עמרם מאמאן.
בשנת תר"ן (1890), נשא לאישה את אסתר בת מיימון עזראן. הם חיו בעוני רב, ונולדו להם חמישה ילדים.
בשנת תרנ"ב (1892) חכם שמעון חיים עובדיה החל ללמוד בישיבה חדשה שהקים בעיר חכם משה מורצייאנו. הישיבה נקראה 'וזאת ליהודה', ולמדו בה רבנים לצד תלמידים צעירים.
בשנת תרס"א (1901) נפטר אביו. חכם שמעון חיים עובדיה נתמנה במקומו כשליח ציבור בבית הכנסת, והיה דורש בכל שבת ושבת בבית הכנסת. הוא שימש גם כגזבר העניים, שתפקידו היה לטפל בחלוקת כספי הצדקה.
בשנת תרס"ט (1909) חכם שמעון חיים עובדיה חיבר בין 'חובבי ציון' בעיר צפרו ל'חובבי ציון' בעיר פאס. פעולות האגודה הציונית נמשכה כשלוש שנים, עד הוצאת הפעילות הציונית מחוץ לחוק.
בשנת תרע"ג (1913) הוא חלה וכסגולה לרפואה הוסיף לו חכם אלישע אפרייאט את השם 'ישועה'.
בשנת תרצ"ט (1939) חכם ישועה שמעון חיים עובדיה שימש ברבנות העיר צפרו. כעבור ארבע שנים הידרדר מצבו הבריאותי, ובנו חכם דוד עובדיה החליפו ברבנות.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה נפטר ביום ו' אלול תשי"ב (1952) ונקבר בצפרו.
כתביו נדפסו בספרים 'תורה וחיים', 'ישמח לבב' ו'תשובת השנה'.
