חכם יוסף חיים
חכם יהושע רפאל בנבנישתי
החכם היומי על לוח השנה:
< אלול ה'תש"צ September 2030 >
אבגדהוש
ג/1ד/2ה/3ו/4ז/5ח/6ט/7
י/8יא/9יב/10יג/11יד/12טו/13טז/14
יז/15יח/16יט/17כ/18כא/19כב/20כג/21
כד/22כה/23כו/24כז/25כח/26כט/27א/28
ב/29ג/30     

מקצת שבחו

חכם יוסף חיים, ה'בן איש חי', נולד לאימו ולאביו חכם אליהו, בבגדאד שבעיראק בכ"ז אב תקצ"ד (1834). בשנת תר"א (1841), כשהיה בן 7, נפל לתוך בור עמוק. אחרי שהצילו אותו מן הבור, החליט להקדיש את חייו לתורה. הוא החל ללמוד בספרייתו של אביו, והמשיך את לימודיו אצל דודו מצד אמו, חכם דוד חי בן מאיר. חכם יוסף חיים הצטיין בלימודיו, ופרסם, בעילום שם, תשובות הלכתיות, כבר בגיל 14. 
בשנת תרי"א (1851) התחתן עם רחל, בתו של חכם עובדיה סומך, ונולדו להם בת ושני בנים. 
בשנת תרי"ט (1859) נפטר אביו, ולמרות שחכם יוסף חיים היה אז בן 25 בלבד, ראתה בו הקהילה היהודית כמי שעומד בראשה. חכם יוסף חיים סירב למלא תפקיד רשמי בקהילה, ופרנסתו הייתה לו משותפות משפחתית. 
חכם יוסף חיים פעל לקירוב כל שכבות הציבור ללימוד התורה. ניתן לראות זאת בדרשותיו, שמאגדות רבדים רבים של פרשנות, הפונים לחלקים השונים של הציבור, וכוללות מעשיות ומשלים רבים. 
חכם יוסף חיים היה בקיא במקצועות כלליים: אסטרונומיה, פיזיקה, רפואה וכלכלה. בכתביו, הוא עודד לימוד מקצועות אלה. גם ידיעתו בתורה הייתה רחבה מאד, וכללה את גם את תורת הקבלה ודברי פוסקים אשכנזים לצד הפוסקים הספרדים. חכם יוסף חיים התעניין בחסידות, והכניס את שלמד לשיטת הפסיקה שלו. כך יצר שילוב בין פסיקה ספרדית-קבלית לפסיקה אשכנזית-חסידית. חכם יוסף חיים חיבר נוסח תפילה המושפע ממנהגי האר"י. נוסח זה דחק נוסחים אחרים שקדמו לו והוא נפוץ היום בקרב הספרדים ובני עדות המזרח. שיטתו ההלכתית של חכם יוסף חיים התקבלה בהודו, פרס, סוריה וארץ ישראל. 
בשנת תרכ"ט (1869), חכם יוסף חיים יצא למסע אל ארץ ישראל יחד עם אחיו, חכם יחזקאל. הם עלו על קברי צדיקים בגליל והתעכבו מספר ימים על קבר בניהו בן יהוידע. חכם יוסף חיים מעיד, כי על קברו של בניהו נתגלו לו סודות עמוקים, ולכן קרא לחלק מספריו בשמות המתייחסים לבניהו בן יהוידע. כדי לתמוך ביישוב היהודי בארץ השתדל לשלוח את ספריו להדפסה בירושלים, והקפיד שהתרומות ליושבים בארץ ישראל יגיעו ליעדם.
הספרים הרבים שכתב כוללים תחומים רבים: פרשנות התורה, מוסר, הלכה, דרשות, קבלה ומדעים. ביניהם ה'בן איש חי', ספר המאגד דרשות והלכות לפי סדר פרשיות השבוע. ספר זה נפוץ בבתים רבים ועל שמו נקרא חכם יוסף חיים; 'בניהו', ובו פרשנות לפסוקי התורה גם על דרך הקבלה; 'תורה לשמה' (שכתב בשם יחזקאל כחלי), ספר שאלות ותשובות; 'אות חיים', דרשות לשמחות; 'בן יהוידע' סדרת ספרים על התורה והתלמוד.
בשנת תרס"ח (1908) יצא חכם יוסף חיים לקבר יחזקאל הנביא. שנה לאחר מכן יצא שוב להשתטח על הקבר, אך לא הגיע ליעדו. מחלה תקפה אותו והוא נפטר בי"ג אלול תרס"ט (1909). 
חכם יוסף חיים נקבר בבגדד, אך ברבות הימים, גופתו הועלתה לירושלים ונטמנה בהר הזיתים.
הצהרת נגישות