חכם יוסף יהודה דנא
חכם מעתוק רחמים דמרי
חכם אברהם ביג'אג'ו
החכם היומי על לוח השנה:
< אב ה'תשפ"ד September 2024 >
אבגדהוש
כח/1כט/2ל/3א/4ב/5ג/6ד/7
ה/8ו/9ז/10ח/11ט/12י/13יא/14
יב/15יג/16יד/17טו/18טז/19יז/20יח/21
יט/22כ/23כא/24כב/25כג/26כד/27כה/28
כו/29כז/30     

מקצת שבחו

חכם יוסף יהודה דנא נולד לאמו ולאביו חכם יהודה בשנת תרמ"ט (1889) בעיר דמשק שבסוריה. 
הוא למד תורה מפי רבו ה'פני יצחק', חכם יצחק אבולעפיה ועל ידו נסמך לרבנות. לימים החליף את רבו ונתמנה לרבה של דמשק, בתפקיד זה שימש בקודש במשך ארבעים שנה. במיוחד ניכרה פעילותו: בדרשנות עממית שמשכה אליה את בני קהילתו, באכיפת פסקי הדין של בית הדין שבראשו עמד, ובקשרים הקרובים עם המנהיגים הערביים, לטובת עניינים שונים עבור בני הקהילה.
מנהג מיוחד שאותו הנהיג היה בבית הכנסת של קהילתו והוא לימוד ה'משמרה' בו הקהל לומד פרקי נביאים וכתובים בצהרי השבת ולאחר מכם היה חכם יוסף דנא דורש לבני קהילתו בענייני דיומא ובענייני הלכה. הדרשה הייתה מושכת אנשים רבים ומגוונים ומכל קצוות העיר הגיעו לשמוע את דרשתו. נוסף על בקיאותו הרבה בנגלה, ידיו רב לו בחכמת הנסתר ובקבלה מעשית. רבים היו פונים אליו לכתיבת קמיע הנצרך להם.
בשנת תש"ו (1946) עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר חיפה. בקרבת מגוריו הייתה קהילה גדולה של יוצאי סוריה ולבנון, ובאופן טבעי, הם מינוהו לרב עליהם. גם בקהילה זו פעל במרץ, הדריך וליווה את בני הקהילה בשאלות מוסר והלכה, ובימי שמחה ועצב.
חכם יוסף דנא שרת בקודש במשך כל שנותיו, שלא על מנת לקבל פרס הן בחוץ לארץ והן בארץ. אף שהוצעה לו משרה רשמית מטעם הרבנות הראשית, סירב למשרה זו. 
חכם יוסף דנא נפטר ביום ל' אב תשל"ד (1974). הוא נקבר בעירו, ועל שמו קראו רחוב.
ספרו היחיד הוא 'זה כתב יד"י', שאת גיליונות הדפוס הראשונים זכה לראות ממש לפני פטירתו. בשנת תשנ"ט (1999) הוציא נכדו, פרופ' יוסף דנה את הספר מחדש עם כמה תוספות של דרושי הרב, וקרא לו - 'ברכת יד"י'.
הצהרת נגישות