מקצת שבחו
חכם נסים חיים שלום מארגונטו נולד לאביו ולאימו, כנראה, בשנת ת"ק (1740) באיזמיר.
ראשית תורתו למד בישיבת החכם שלמה ברכה באיזמיר. גדל בתורה וביראה, הרביץ תורה ברבים, והעמיד תלמידים הרבה. בתוכם חכם רחמים אליהו חזן, מחבר הספר 'אורח מישור', חכם יוסף שאול, חכם אברהם די ג'אביש, חכם אהרן פלאג'י, וחכם אברהם אבן עזרא. כולם חכמי איזמיר.
חכם נסים חיים שלום מארגונטו נשא לאישה את בת החכם יעקב קאלומיטי. הוא עסק בתורה בעוני רב, הוא סבל מחולי וייסורים, ונאלץ לנדוד ממקום למקום. בשנת תקל"ח (1778) נפטר במגיפה, בנו יחידו, חכם ישעיה מארגונטו, והוא רק בן עשרים. חכם נסים חיים שלום מארגונטו חיפש נחמה בכתיבת חידושי תורה, אך שלושה מהספרים שכתב, אבדו בשריפת ביתו. בשנת תק"מ (1780) החל לשמש רב העיירה שומלה (שומן) בצפון מזרח בולגריה, ששימשה עיר מבצר של האימפריה העות'מאנית כנגד פלישות רוסיה הקיסרית.
בשנת תקנ"ה (1795) הוציא לאור בשאלוניקי את הספר 'טל אורות' - על ספר 'המרדכי', מחבר הספר הוא אחי אימו, חכם יוסף בן ג'וייא, מחכמי צפת. אף אחיו, חכם ירמיה מארגונטו היה מחכמי צפת.
בשנת תק"ס (1800) שב לעיר הולדתו איזמיר, שם חלה חולי כבד, ונאלץ להישאר מרותק למיטתו.
חכם נסים חיים שלום מארגונטו נפטר ביום כ"ב בכסליו תקס"ט (1808).
לאחר פטירתו נדפסו ספריו: בשנת תק"ע (1810) יצא לאור בשאלוניקי, ספרו 'עושה שלום' - דרשות, ובשנת תקע"א (1811) יצא לאור בשאלוניקי, ספרו 'דרכי שלום', בהסכמת חכם רפאל יצחק מאיו וחכם יוסף חזן, ובתמיכת חכם יצחק אבולעפיה. הספד עליו, שנשא חכם דוד אמאדו, נדפס בשאלוניקי, בשנת תקפ"ג (1823) בספרו 'תהילה לדוד' חלק ב', דרוש ז', דף מ"ט.
ראשית תורתו למד בישיבת החכם שלמה ברכה באיזמיר. גדל בתורה וביראה, הרביץ תורה ברבים, והעמיד תלמידים הרבה. בתוכם חכם רחמים אליהו חזן, מחבר הספר 'אורח מישור', חכם יוסף שאול, חכם אברהם די ג'אביש, חכם אהרן פלאג'י, וחכם אברהם אבן עזרא. כולם חכמי איזמיר.
חכם נסים חיים שלום מארגונטו נשא לאישה את בת החכם יעקב קאלומיטי. הוא עסק בתורה בעוני רב, הוא סבל מחולי וייסורים, ונאלץ לנדוד ממקום למקום. בשנת תקל"ח (1778) נפטר במגיפה, בנו יחידו, חכם ישעיה מארגונטו, והוא רק בן עשרים. חכם נסים חיים שלום מארגונטו חיפש נחמה בכתיבת חידושי תורה, אך שלושה מהספרים שכתב, אבדו בשריפת ביתו. בשנת תק"מ (1780) החל לשמש רב העיירה שומלה (שומן) בצפון מזרח בולגריה, ששימשה עיר מבצר של האימפריה העות'מאנית כנגד פלישות רוסיה הקיסרית.
בשנת תקנ"ה (1795) הוציא לאור בשאלוניקי את הספר 'טל אורות' - על ספר 'המרדכי', מחבר הספר הוא אחי אימו, חכם יוסף בן ג'וייא, מחכמי צפת. אף אחיו, חכם ירמיה מארגונטו היה מחכמי צפת.
בשנת תק"ס (1800) שב לעיר הולדתו איזמיר, שם חלה חולי כבד, ונאלץ להישאר מרותק למיטתו.
חכם נסים חיים שלום מארגונטו נפטר ביום כ"ב בכסליו תקס"ט (1808).
לאחר פטירתו נדפסו ספריו: בשנת תק"ע (1810) יצא לאור בשאלוניקי, ספרו 'עושה שלום' - דרשות, ובשנת תקע"א (1811) יצא לאור בשאלוניקי, ספרו 'דרכי שלום', בהסכמת חכם רפאל יצחק מאיו וחכם יוסף חזן, ובתמיכת חכם יצחק אבולעפיה. הספד עליו, שנשא חכם דוד אמאדו, נדפס בשאלוניקי, בשנת תקפ"ג (1823) בספרו 'תהילה לדוד' חלק ב', דרוש ז', דף מ"ט.
