והנה יש הפרש אחר תלמיד חכם, שאינו רוצה ליהנות מאחרות, ומסתפק במועט ושמח בחלקו, אם רוצה לעשות חסד וצדקה, אין יכולת בידו. האמנם התלמיד חכם, שמהנה משל צבור ומתפרנס בריווח, אפשר גם כן לעשות חסד עם אחרים, ככל הבא בידו. ומעתה נבוא לכוונת המאמר: 'גדול הנהנה מיגיעו' - רצה לומר: שאפילו שלדעת הרמב"ם, התלמיד חכם אינו יכול ליהנות משל ציבור, אפילו כך כבר כתב התשב"ץ בכמה ראיות לומר, שמותר ליטול, וחייבים הציבור לפרנסם. ונתן טעם גדול, שהתלמיד חכם, שנהנה משל ציבור 'מיגיעו' - רצה לומר: מיגיעת התורה, יותר מתלמיד חכם האחר, שהוא ירא שמים ומתיירא ליהנות משל ציבור, כדברי הרמב"ם. ... אמנם בתלמיד חכם שנהנה מיגיעו כתוב: 'יגיע כפיך כי תאכל אשריך' - בעולם הזה, שמתפרנסים בכבוד, וגם ה' יתן הטוב שילך גם כן לעולם הבא, מכיוון שיש בידו פרנסה בריווח מאחרים, יכול גם כן לעשות חסד וצדקה שהקרן קיימת לו לעולם הבא.