'בשעה שמכניסים אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, פלפלת בחכמה'. ואפילו כך אם יראת ה' היא אוצרו - כן, ואם לא - לא' - מכך, שפלפל בחכמה אין מזה ראיה שהוא ירא שמים, שאפילו שקלט החכמה מן האוויר משל אחרים, בדומה לדואג ואחיתופל וחבריו. ...
על פי האמור בא על נכון, שאמר: 'אשרי האיש' - ומכלל 'לא' אתה שומע 'כן', שהוא הולך עם הצדיקים ויראי חטא ובעלי תורה. ומתוך כך יזכה דרכו ותוספת תמצא בו ש'בתורתו' - היינו תורה שלו, מה שקיבלה נשמתו מהר סיני, זה חלק א-לוה ממעל, יחדש ויעלה אותה לאורה ו'יהגה' ויחדש 'יומם ולילה' בדברי תורה. ולא שיקלוט מן האוויר בתורתם של אחרים, אלא 'והיה כעץ שתול' 'אשר פריו יתן בעתו'.