מקצת שבחו
חכם דוד מילדולה נולד לאימו ולאביו חכם רפאל מילדולה, בשנת תע"ד (1714) בליוורנו, שבאיטליה.
גדל בתורה וביראה על ברכי אביו, החכם רפאל מילדולה, שהיה רב העיר פיזה, ולאחר מכן רב קהילת 'נפוצות יהודה' באזור העיר באיונה, שבמלכות צרפת. הוא נשלח ע"י אביו לעיר אמסטרדם, כדי להוציא לאור את ספרו של אביו 'מים רבים' - שו"ת, ואכן זכה והוציאו לאור בשנת תצ"ז (1737).
באותה שנה זכה להוציא לאור גם את ספריו של חכם יעקב ששפורטש 'אהל יעקב' - שו"ת, ו'קיצור ציצת נובל צבי'. בשנת תצ"ט (1739) הוציא לאור את ספריו של חכם חיים יעקב 'סמא דחיי'. בשנת ת"ק (1740) הוציא לאור יחד עם חכם יעקב בשן, את ספרו של חכם משה חיים לוצאטו 'מסילת ישרים' ובשנת תק"ב (1742) את ספרו 'דעת תבונות'. חכם דוד מילדולה קבע את מקום מושבו באמסטרדם, אך עמד בקשר עם אביו, עד פטירתו בשנת תק"ח (1748).
באמסטרדם נשא לאישה את מרת רחל, בת הגביר החכם אלישיב נתנאל, בן החכם יוסף צרפתי.
בהשתדלותו, התקבל ללמוד בישיבת 'עץ החיים'. הוא היה תלמידו של רב העיר, רב קהילת קודש ספרדים, חכם יצחק חיים בן דנא די בריטו, שהסמיכו לרבנות, וגידלו בתורה עד שנודע כאחד מחכמי העיר המובהקים. הוא למד תורה גם מפי רבי אריה לייב, רב קהילת קודש אשכנזים באמסטרדם, אשר מצודתו הייתה פרושה בערי איטליה, גרמניה, פולין ותורכיה. אף הוא הסמיכו לרבנות, גידלו בתורה, וקירבו אליו. חכם דוד מילדולה היה מתלמידי החכמים בישיבת 'בית יוסף' לימים, עמד בראש ישיבת 'תמימי דרך', ובראש ארגון החסד וישיבת 'משענת זקנים'. מרן החיד"א, חכם יוסף דוד אזולאי, כשהיה מגיע לאמסטרדם במסעותיו היה מתארח בביתו של חכם דוד מילדולה.
בשנת ת"ק (1740) יצא לאור ספרו 'מועד דוד' - בענייני לוח השנה. בשנת תק"ט (1749) הוציא לאור את ספרו של חכם שלום בן משה בוזגלו 'מקדש מלך' - פירוש על הזוהר. בשנת תקי"ג (1753) יצא לאור ספרו 'דברי דוד' - שו"ת. בשנת תקל"ט (1779) יצא לאור פירוש הסידור 'תפילת ישרים', שהיה בין מפרשיו.
בשנת תקנ"ט (1799) יצא לאור ספרו 'דרכי דוד' - חידושים, בידי בנו, חכם אברהם מילדולה, למרות שסיים לחברו, כבר בשנת תקי"ח (1758). בצעירותו חיבר ספרים נוספים: ''לב דוד' - הלכות ניקור, זבחי דוד' - הלכות שחיטה.
חכם דוד מילדולה נפטר בשנת תק"ע (1810). יום פטירתו אינו ידוע לנו. אנו מציינים אותו ביום כ"ב בסיוון, יום בו השלים את חיבורו 'דברי דוד': ותכל כל עבודתו בשנת בשורה טובה לפרט קטן, בחודש אשר קיבלנו תורת ה' תמימה.
גדל בתורה וביראה על ברכי אביו, החכם רפאל מילדולה, שהיה רב העיר פיזה, ולאחר מכן רב קהילת 'נפוצות יהודה' באזור העיר באיונה, שבמלכות צרפת. הוא נשלח ע"י אביו לעיר אמסטרדם, כדי להוציא לאור את ספרו של אביו 'מים רבים' - שו"ת, ואכן זכה והוציאו לאור בשנת תצ"ז (1737).
באותה שנה זכה להוציא לאור גם את ספריו של חכם יעקב ששפורטש 'אהל יעקב' - שו"ת, ו'קיצור ציצת נובל צבי'. בשנת תצ"ט (1739) הוציא לאור את ספריו של חכם חיים יעקב 'סמא דחיי'. בשנת ת"ק (1740) הוציא לאור יחד עם חכם יעקב בשן, את ספרו של חכם משה חיים לוצאטו 'מסילת ישרים' ובשנת תק"ב (1742) את ספרו 'דעת תבונות'. חכם דוד מילדולה קבע את מקום מושבו באמסטרדם, אך עמד בקשר עם אביו, עד פטירתו בשנת תק"ח (1748).
באמסטרדם נשא לאישה את מרת רחל, בת הגביר החכם אלישיב נתנאל, בן החכם יוסף צרפתי.
בהשתדלותו, התקבל ללמוד בישיבת 'עץ החיים'. הוא היה תלמידו של רב העיר, רב קהילת קודש ספרדים, חכם יצחק חיים בן דנא די בריטו, שהסמיכו לרבנות, וגידלו בתורה עד שנודע כאחד מחכמי העיר המובהקים. הוא למד תורה גם מפי רבי אריה לייב, רב קהילת קודש אשכנזים באמסטרדם, אשר מצודתו הייתה פרושה בערי איטליה, גרמניה, פולין ותורכיה. אף הוא הסמיכו לרבנות, גידלו בתורה, וקירבו אליו. חכם דוד מילדולה היה מתלמידי החכמים בישיבת 'בית יוסף' לימים, עמד בראש ישיבת 'תמימי דרך', ובראש ארגון החסד וישיבת 'משענת זקנים'. מרן החיד"א, חכם יוסף דוד אזולאי, כשהיה מגיע לאמסטרדם במסעותיו היה מתארח בביתו של חכם דוד מילדולה.
בשנת ת"ק (1740) יצא לאור ספרו 'מועד דוד' - בענייני לוח השנה. בשנת תק"ט (1749) הוציא לאור את ספרו של חכם שלום בן משה בוזגלו 'מקדש מלך' - פירוש על הזוהר. בשנת תקי"ג (1753) יצא לאור ספרו 'דברי דוד' - שו"ת. בשנת תקל"ט (1779) יצא לאור פירוש הסידור 'תפילת ישרים', שהיה בין מפרשיו.
בשנת תקנ"ט (1799) יצא לאור ספרו 'דרכי דוד' - חידושים, בידי בנו, חכם אברהם מילדולה, למרות שסיים לחברו, כבר בשנת תקי"ח (1758). בצעירותו חיבר ספרים נוספים: ''לב דוד' - הלכות ניקור, זבחי דוד' - הלכות שחיטה.
חכם דוד מילדולה נפטר בשנת תק"ע (1810). יום פטירתו אינו ידוע לנו. אנו מציינים אותו ביום כ"ב בסיוון, יום בו השלים את חיבורו 'דברי דוד': ותכל כל עבודתו בשנת בשורה טובה לפרט קטן, בחודש אשר קיבלנו תורת ה' תמימה.
