צריך אדם להרים מכשול מלפניו, מן המחשבות שבינו ובין בני ביתו, המצויים אצלו, שלא יחשוב עליהם רעה, בהשתמשו מהם במאכלו, ובשאר צרכיו, לחשדם שלא עשו כהוגן או שהחביאו ממנו דבר, אלא ידינם לכף זכות, כי באמונה הם עושים, כל זמן שלא נתברר לו אחרת.
וכן מה שבינו לחבריו, ידינם לזכות, ולא ישנאם, ולא יכעס עליהם, ולא יחשדם בשום דבר רע, ולא יחשוב עליהם מחשבו, שידח ממנו נידח, ולא יחמוד מה שלהם, ולא יאמת לבבו מלתת צדקה, ולא ירע לבבו בתיתו אותה, ולא ישכח מעשה עמלק, ואם יהיה לו כוח ינקם ממנו.