'אמר רבי פנחס הכהן בר חמא: אין הקדוש ברוך הוא חפץ לחייב שום בריה, שנאמר: 'כי לא אחפוץ במות רשע' - כלומר אפילו שיהיה עם אחר. וכל אחד כפי עניינו: כי בישראל, אינו חפץ שימות רשע להיות נשמתו חלק א-לוה ממעל, ואם ימות חייב, חס ושלום, נדחתה אותה הנשמה. והוא חשב מחשבות 'לבלתי ידח ממנו נידח', באופן שבאיבוד נפש אחת מישראל, כאילו נוגע כביכול הדבר אליו, ממנו חוצבו הנשמות חלק א-לוה ממעל; ובעם אחר הוא בבחינה אחרת, כי סוף סוף הם בריותיו, והוא בראם לשבת יצרם, ונוגע הדבר אליו על דרך 'מעשה ידי טובעים בים'. ולזה בעל המדרש שמדבר באנשי סדום אומר: 'אין הקדוש ברוך הוא חפץ לחייב שום בריה' - רומז להיות בריה נבראים ומעשי ידיו כאמור. והביא ראיה לזה משלושה פסוקים ואף על פי שהם בישראל, מהם תדייק לנידון שלנו, שכל אחד בבחינתו כאמור כמעט מצטער כנוגע הדבר אליו שנאמר 'כי לא אחפוץ במות הרשע'.