'זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח' - זאת היא התורה העולה במעלות, דהיינו תורה שלומדים תינוקות של בית רבן, יותר מהתורה שלומדים הגדולים, לפי שהיא העולה למרום, במקום ריח הקרבן, העולה בשעה שנשרף על גבי המזבח, מפני שהוא הבל שאין בו חטא.
והמלמד את בן חברו תורה, שכרו גדול. ואמרו בילקוט סדר במדבר, שמעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. ובגמרא אמרו: זוכה ויושב בישיבה של מעלה. וכן המשתדל וטורח כדי שילמד בן חברו תורה, גדלה מעלתו, ועליו נאמר: 'אשרי אנוש יעשה זאת' - שהיא התורה, 'ובן אדם יחזיק בה' - שהוא גדול מאנוש. ...
וכל שכן המשתדלים וטורחים, בגופם וממונם, כדי שילמדו תינוקות של בית רבן העניים, ולהוציא יקר מזולל, וההולכים בשווקים וברחובות, מושכים אותם לבית המדרש, ועושים ומעשים לאחרים, שכבר ביארנו שהמצווה הנעשית באמצעות הגבאים עם הנותנים, הוא החסד הגדול שבגדול, כוחו להפך מידת הדין למידת הרחמים, בעזרת ה', שוודאי גדלה מעלתם מאוד של העושים והמעשים. והנה שכרם אתם ופעולתם לפניהם, תורה שלהם היא, שעושים שלא תשתכח מישראל.