מקצת שבחו

חכם יוסף אלמנצי נולד לאמו מרת שמחה קונסילי ולאביו ברוך בשנת תקס"א (1801) בעיר פדובה שבאיטליה.
גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי העיר פאדובה. הוריו דאגו להביא לביתם מורים פרטיים עבור בנם. ראשית תורתו למד מפי חכם ישראל קוניאן בעיר פאדובה. כבר בגיל צעיר החל לכתוב שירה בעברית. חיבר שירים לכבוד אירועים בקהילה: שירים לנישואין, להספדים ולכבוד חנוכת התלמוד תורה, וכן שירי תוכחה ומוסר. כמו כן רשם קורותיהם ומעשיהם של חכמי איטליה. לצד לימוד התורה רכש גם השכלה כללית ולמד שפות רבות. הוא תרגם ספרים מחכמי האומות לעברית. לפרנסתו עסק במסחר. הוא לא נשא אישה ולא השאיר צאצאים.
חכם יוסף אלמנצי אסף כתבי יד וספרים יהודים נדירים, אותם צרף לספריית החיד"א, שרכש אביו, בשנת תקע"ו (1816) מבנו של החיד"א, חכם רפאל ישעיה אזולאי מאנקונה. בשנת תקפ"א (1821) חכם יוסף אלמנצי החל ללמוד בספרי ספריית החיד"א, וכתב ידו בספרים, עדות ללימודו בהם.
חכם יוסף אלמנצי התנגד ללימודי קבלה וראה בהם הסגת גבול, וביכר את לימוד תורת הנגלה. היה מיודד עם הרב שמואל דוד לוצאטו, שפרסם אחרי מותו של חכם יוסף אלמנצי קובץ שירים ומכתבים מפרי עטו.
בשנת תקפ"ד (1824) הוציא לאור בעיר רג'יו מספד על פטירת רבו, חכם ישראל קוניאן, בשם 'מעיל קינה'. בשנת תקצ"ה (1834) הוציא לאור בעיר פראג חיבור על חכם משה חיים לוצאטו בשם 'ספר תולדות'. בשנת תקצ"ט (1839) הוציא לאור בעיר וינה ספר שירים בשם 'הגיון בכינור', ובשנת תר"א (1841) הוציא לאור קינה על מיתת הבחור החכם יעקב חי פארדו. באותה שנה, בשנת תר"א (1841) הוציא לאור, חברו, החכם שמואל דוד לוצאטו בעיר פראג את הספר 'אבני זיכרון' - רשימת קברות חכמי ישראל העתיקים, הקבורים בעיר טוליטולה, שהעתיק חכם יוסף אלמנצי עת ביקר בעיר טורין. בשנת תרט"ו (1855) הוציא לאור בעיר פאדובה את ספר השירים 'נזם זהב'. לאחר מכן חלה ועבר לעיר טריאסטה, שם התגורר ליד אחיותיו.
חכם יוסף אלמנצי נפטר ביום י"ג אדר תר"כ (1860) בעיר טריאסטה.
בשנת תרמ"ט (1889) לאחר פטירתו, יצא לאור בעיר טריאסטה, אוסף משיריו ומכתביו בספר 'יד יוסף' ע"י חכם יצחק חיים קסטיליוני. בשם זה גם יצא לאור קטלוג ספריית חכם יוסף אלמנצי.