מקצת שבחו
חכם מכלוף נחמני נולד לאביו חכם שמעון נחמני ולאימו מרים בשנת תרע"ט (1919) בכפר טידילי במרוקו.בשנת תרצ"ד (1934), לאחר בר המצווה, עזב לבדו את כפרו ועבר ללמוד בישיבת חכם דוד אלעסרי במארכש. הוא התארח בביתו של קרובו חכם יוסף נחמני, וכתב עבורו שלושה ספרי תורה. חכם מכלוף נחמני הוסמך לרבנות עבר לעיר ארפוד, שם שימש ברבנות ולימד תורה, בישיבת הבאבא סאלי, חכם ישראל אבוחצירא, שהיה אב בית הדין בארפוד באותה עת. הוא העמיד תלמידים רבים, ובין תלמידיו חכם אלעזר אבוחצירא, וחכם ברוך אבוחצירא.
בשנת תש"ד (1944) נשא לאישה את זוהרה לבית בן-עילי, אך לא נולדו להם ילדים במשך שתיים-עשרה שנים. הבאבא סאלי ברך אותם, שיזכו לילדים רק אחרי שיעלו לארץ ישראל. ואכן, אחר שעלו נולדו להם שמעון ושרה.
בשנת תשי"ד (1954) נפטר אביו, חכם שמעון נחמני, ובשנת תשט"ז (1956) זכה ועלה לארץ ישראל. בתחילה נלקח להתיישב דימונה והועסק בעבודת דחק. לאחר זמן מה עזב בעצמו את דימונה, ועבר להתגורר בדירת חדר בזרנוקא (קרית משה) ברחובות ועבד בבית אריזה. בשנת תש"כ (1960) עבר לירושלים והתיישב בשכונת בקעה (גאולים). הוא היה אחד מבוני ירושלים, וזמנו הפנוי הקדיש ללימוד תורה. היה ידידו הקרוב של בן דודו, חכם לוי נחמני, ראש ישיבת המקובלים 'פניך יעקב', וחברו של חכם אליהו אברז'ל, רב השכונה, המביא שאלותיו, בספרו 'דברות אליהו'.
בשנת תשל"ט (1979) נפטרה אימו מרת מרים. בשנת תשמ"ב (1982) הוציא לאור את ספרו 'אבן שלמה' על התנ"ך ועל פרקי אבות והגדה של פסח. בספר הביא חידושי חברו, חכם אברהם הכהן, רבה של תלפיות.
בשנת תשמ"ט (2009) ערך והוציא לאור את הספר 'ארבעה טורי אבן' מתוך כתבי יד שהיו בידו: 'דבש לפי' - חידושי תנ"ך, לא ידוע מי המחבר; 'פקודת אלעזר' - על התורה לחכם אלעזר הלוי; 'מטה יוסף' - על התנ"ך ועל הש"ס לחכם יוסף נחמני; 'טעמו וראו' - טעמי השולחן, לא ידוע שם המחבר; והוסיף מחידושיו, שלא נכללו בספרו 'אבן שלמה'.
חכם מכלוף נחמני נפטר ביום ל' שבט תשע"ז (2017) לאחר שמעד בדרכו לבית הכנסת בשכונת ארמון הנציב.